Make your own free website on Tripod.com

 

11. מערכת התחבורה

אני הוזה בדמיוני על מדינת הגאולה וכבר יש לי מודל די ברור ומפורט כיצד צריכה להיות פיתוח תשתית התחבורה בישראל המודרנית. חלק מהאני מאמין שלי כולל גם את התנאי כי אין גאולה נעשית אלא בחברה מתקדמת טכנולוגית. חברה מרווחת אשר כלכלתה מסוגלת גם להחזיק לומדי תורה ברווחה ובכבוד וגם לקיים מחקר ופיתוח בתחומי המדע ברמה ממלכתית. אם עדיין האנשים קשי יום וממורמרים- הדרך לגאולה עוד ארוכה. תרבות הזמן הפנוי- לבילוי בטבע, ללימוד תורה ולחינוך הבנים- הוא חלק מן הגאולה, אם לא אחת ממטרות הגאולה. על פי מומחי תחבורה וכלכלה, ידוע כי הקדמה הטכנולוגית קשורה קשר ישיר לאיכות התחבורה וחופש התנועה. לגבי דידי, אלו תורמים ישירות למצב הגאולה. כושר הניידות של העובדים הוא הקובע היאך תתפתח הכלכלה במדינה הטכנולוגית. הניידות קשורה גם לצורך של האנשים לרכוש השכלה טובה ולשמוע הרצאות ולערוך טיולים בטבע וכן הלאה. כמו כן ארץ ישראל היא למעשה ארץ די גדולה וידרשו דרכי תחבורה משוכללים כדי לנסוע בזמן סביר לאורכה ולרוחבה של הארץ. מכאן אני מוצא הצדקה להוסיף פרק זה לקונטרס המתפרסם על ידי. אף על פי שלכאורה אינו קשור ישירות לגאולה.

 

לכתוב כי פיתוח תשתית התחבורה חייבת להיות בראש סדרי העדיפויות שלנו, נשמע נדוש למדי. ההוכחה לרצינות הנושא צריכה להתבצע באופן המעשי ולכן הרעיון להקים את השירות הלאומי כפי שהוא הוצע במאמר זה, ולכן גם גיוס המשאבים הלאומיים ליישומם צריך להיות בהתאם. הגישה שלי אומרת כי לא צריך לזרוק כספים כדי להוכיח את רצינות הנושא, אולם חייבים לעבוד ולעבוד קשה כדי לקדם את פרוייקט התחבורה, ולכל אחד מעם ישראל יהיה חלק בכך אם באופן פיזי ואם בצורה אחרת. 

 

מידת הניידות משפיעה באופן ישיר על הכלכלה ועל איכות החיים של הציבור. תחבורה נוחה ומסילות ברזל מהירות בין הערים והישובים היא משימה לא קלה אולם בנחישות חזקה הנה ניתנת לביצוע. שלטון מרכזי חזק הנו ערובה להצלחת פרוייקטים כאלו. כיום, למרות כל הדיבורים, אין כיום אפילו מסילת רכבת לנמל התעופה המרכזי בישראל. הקמת תשתית לרכבת קלה/רכבת תחתית בערים אינה סובלת דיחוי והכסף צריך לבוא מתקציב המדינה בשילוב השקעות של חברות עסקיות. גישה נוחה ומהירה אל כל חלקי הארץ הנה חיונית בחברה המודרנית הדורשת ניידות עובדים למקומות עבודה מרוחקים וכן פיתוח מרכזי קניות מחוץ למרכזי הערים. תחבורה נוחה ורכבות חשמל גם יתרמו להורדת רמת זיהום האוויר, וחבל על כל רגע מבוזבז כאשר אנו משלמים בבריאותנו כל יום שבו נושמים אוויר מזוהם. אין כל שאלה לגבי הכדאיות הכלכלית בפיתוח תשתית תחבורה כלל ארצית וברמת תחזוקה טובה, וגם ללא כדאיות כלכלית העניין לא סובל דיחוי.

 

לצערי, ידוע כי רמת תחזוקה בכבישי הארץ הנם מתחת לכל ביקורת. חוסכים בהוצאות הסלילה כדי לעמוד בתכניות הרב שנתיות למרות הקיצוצים. התוצאה היא שהכבישים נהרסים מהר מאוד, ובחשבון סופי עלויות השיקום גבוהות הרבה יותר. בנוסף יש לכך גם השלכה על חיי אדם להם אין מחיר. הרבה כבישים לא נבנו לפי התקן או נבנו לפי תקנים ישנים תוך חיסכון מוגזם בעלויות. התוצאה היא כבישים צרים מדי עם עקומות חדות ושיפועים תלולים ללא אמצעי בטיחות נאותים, כבישים כאלו אינם בטיחותיים ומצריכים תכנון כולל מחדש. יש להעלות את סטנדרט הבניה והסלילה, כביש בין עירוני יהיה חייב להבנות לפי התקן המחמיר ביותר המאפשר מרווח של עשרים שנה בין טיפול לטיפול במקום 3-5 שנים כיום, כביש כזה יהיה רב מסלולי 4-6 נתיבים לפחות ויבנה עם גדרות הפרדה ומעקות בטיחות. המסלול הבין עירוני יבחר בקפידה ויהיה ישר ובטוח במידת האפשר תוך שימוש במנהרות גשרים ומחלפים, כאשר לצורך בחירת המסלול ניתן יהיה להפקיע שטחים לפי האינטרס הציבורי, העדיף על פני אינטרסים הצרים של בעלי הנכסים. כבישים מסוג זה יוכלו לתרום להורדת מספר תאונות הדרכים השנתי. יש להביא בחשבון כי הצלת חיי אדם כמוהו כמו חסכון עצום במשאבים. בסופו של דבר יתברר גם להדיוטות כי ככל שההשקעה בכבישים תהיה גבוהה יותר כך גם היתרון למשק יהיה גדול הרבה יותר. האבסורד הוא שאנו, שחיי האדם תמיד היו בראש סדר מעינינו, איננו מראים תכונה זאת בכל הקשור בבטיחות בכבישים. מאות רוצחים שוחררו ומיליוני דולרים שולמו למען שבוי יהודי אחד, לכל זאת אין כלל ביטוי בממשלה כאשר צריך להוציא מיליארד על שיפור הכבישים. חיי אדם רבים יכולים להינצל. שיהיה ברור: צריך להרוס את התשתית הקיימת עוד היום, ולתכנן מחדש את כל מערכת הכבישים והרכבות. כבישים בטוחים יותר יאפשרו זמני כביש קצרים יותר יחד עם הורדת הלחץ הנפשי מחלק גדול מתושבי המדינה הסובלים קשות מהכבישים, הפקקים, איבוד הזמן, זיהום האוויר, המתיחות בין הנהגים ולחץ משטרת התנועה.

 

בנוסף לשיפור תשתית הכבישים יש לשפר את התחבורה הציבורית. יש להקים בדחיפות מערכת מפותחת של רכבות פרברים שתפעל מעל ומתחת לפני הקרקע בהתאם לצרכים ולתנאי המקום. זמינות התחבורה הציבורית חשובה מאוד לפיתוח הערים לכן כדי לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית כדאי לקבוע מחירים סמליים או לתת נסיעות חינם בעיר. אפשרויות הפיתוח של התחבורה הציבורית בערים ובין הערים נידונו זה מכבר ע"י כל הגורמים המקצועיים אולם למרבה הצער, כאשר יש לגשת לענייני המעשה הכל נעצר. במסגרת מאמר זה, אוסיף כי יש לבצע את המדיניות שכולם כבר מסכימים עליה. מבחן הביצוע הוא השורה התחתונה בהצלחת הממשלה.

 

בקושי ניתן לצרף את נושא משטרת התנועה לתחבורה, כי זה שייך יותר לנושא אכיפת החוק (ראה 4 -ו). לדעתי יש קשר שולי בין צייד הנהגים "עברייני התנועה" ובין הבטיחות בדרכים. חינוך לנהיגה נכונה היא הפתרון. משטרת התנועה עלולה לגרום אף לתופעת היסטריה ומכאן הגדלת מספר תאונות הדרכים. זאת ניתן להסביר מן הסיבה שהאכיפה המוגברת של המשטרה תבוא לידי ביטוי בתגובה הפוכה על הכביש, נהגים הססניים מדי, הם נהגים מוטרדים ולא מרוכזים בכביש, ועוד. אני חושב שמוסכם על הכל כי נהגים לחוצים משמעותו יותר טעויות בנהיגה ולכן יותר תאונות. הגורם האנושי אחראי לרוב התאונות וביסודו נובע מנהיגה לא מיומנת, וכתוצאה מכך לסטיות פתאומיות מנתיב הנסיעה ותאונות. המשטרה נוהגת לאכוף עבירות מהירות מופרזת, אולם ברוב המקרים, נסיעה במהירות גבוהה מזו המותרת בחוק, אינה הסיבה הישירה לתאונות. תאונות קטלניות מתרחשות גם במהירות נהיגה חוקית, מקרה טיפוסי כזה התרחש כאשר אוטובוס שחזר מאילת התהפך עם הרוגים ופצועים (חורף 1999). הוברר כי נהגת האוטובוס נסעה במהירות החוקית אולם לא הייתה מנוסה מספיק כדי לתקן טעות נהיגה בכביש לא סלחני. חוסר מיומנות הנה בעיה קשה ומרכזית ואותה יש לפתור בדרך של עזרה לנהגים, ולא ע"י רדיפתם. נהגים בד"כ אינם עבריינים המזלזלים באופן תמידי בחוקי המדינה, ואם ישנם כבישים מאוד בטוחים בהם ניתן לנסוע בבטחה גם במהירות גבוהה מהמהירות המותרת כיום - הגיע הזמן שינתן לכך גם ביטוי בחוק ולא יהפכו את הנהגים לעבריינים בעל כורחם. כבישים לא סלחניים אחראים לתאונות שלא היו צריכות להתרחש בכביש טוב למרות טעויות נהג. כך לדוגמא סטייה מנתיב הנסיעה תגרום לתאונה קטלנית בכביש גרוע ללא גדרות הפרדה ומעקות בטיחות- לעומת נזק לרכב בלבד בכביש בטיחותי ותקני.

 

יש להקים בתי ספר לנהיגה מעשית בהן יוכשרו נהגים החל מגיל התיכון באומנות הנהיגה הבטוחה. שיעורי רענון לנהגים מנוסים יותר או וותיקים יהיה תמיד צעד מבורך. יש לתת את הדעת יותר בתחום שיפור בטיחות הכבישים מאשר חיפוש נהגים עבריינים. יש לסבסד כלי רכב בטיחותיים וכן אביזרי בטיחות לרכב. יש לעשות רוויזיה רדיקלית במערך חוקי התנועה. יש לפתח תחבורה ציבורית אפילו במחיר מסובסד באופן משמעותי. יש להרחיב את רשת הכבישים ומסילות הברזל כך שיוכלו לעמוד בעומסי תחבורה גבוהים.

Next