|
12.
מערכת הרפואה
רפואה
ציבורית היא צורך בסיסי בחברה, ובוודאי
במדינת הגאולה אשר דרכה מונחית לאור אהבת
האדם ו"כל ישראל ערבין זה לזה". אולם
יש שוני בין רפואה ציבורית על הנייר ובין
יישומה הלכה למעשה. כדי ליישם רפואה
ציבורית אמיתית חינם לכל נזקק יש גם
להשקיע את המשאבים הכלכליים והאנושיים
וצריך הרבה רצון טוב. הרופאים צריכים
להיות משכילים ואכפתיים כנ"ל גם
העובדים המנהליים. פעילות עסקנית כמו
עסקי ועד העובדים, הנפוצה מאוד במקומות
עבודה גדולים, לא משרתת את טובת החולים
ואינה לטובת המערכת במיוחד זאת הרפואית.
אז אם המסירות לחולים והשכל הישר של
המנהלים והעובדים ינצחו- רבים הסיכויים
כי גם הפציינטים יהיו מרוצים יותר
והרפואה תוכל למלא את תפקידה על הצד הטוב
ביותר. לא ניתן לספק שירות רפואי חינם ללא
העזרה האדירה של בנות השירות הלאומי.
קבוצה זאת תיתן חמצן למנגנון הרפואה
הבסיסי שצריך אנשים צעירים חדורי
מוטיבציה אשר ישמשו כוח עזר וסעד לחולים.
עלות עבודתן הנמוכה ואיכותן האנושית
הגבוהה תיתן סיכוי טוב להרמת הפרוייקט
הזה מבלי להעמיס הוצאות חריגות על הקופה
הציבורית. ייעול המערכת היא נקודת המפתח
בהורדת עלויות וכאן בוודאי אני מצפה לראש
גדול ואחריות מצד כל המעורבים במערכת.
ויש כאן הרבה מקום לאחריות. הכי קל לרופא
לפטור עצמו מכל אחריות בזאת שהוא שולח את
הפציינט לכל הבדיקות הרפואיות האפשריות
ונותן לו את כל מגוון התרופות המצויות
בשוק, אולם ידוע כיום יתר מבעבר כי הרפואה
גם הורגת. מספר משמעותי מבין הנפטרים הם
אלו שנפגעו ממינון יתר של תרופות או
מטיפולים מיותרים. כל אלו עולים במשאבים
לאומיים יקרים מאוד אותם עדיף להוציא על
חינוך לחיים בריאים יותר ולשמירה על
איכות הסביבה. לדעתי אין הגזמה בהערכה כי
נתן לקצץ כ 75% מהתקציב המופנה לרפואה רק ע"י
ניהול נכון של המערכת. בנוסף חלק גדול של
האשפוזים אינם מחויבי המציאות וניתן
לשלוח יותר חולים לאשפוזי בית. אלה
דורשים אמנם יותר אחריות מצד המשפחה אולם
המערכת ההתנדבותית תוכל גם להגיע
לנזקקים הדורשים ביקורי בית. נקודה
חשובה הקשורה לנושא הקודם- על הרופא לא
תוטל אחריות בדיני נזיקין, לא על תקלות
ולא על טעויות הנובעות מהזנחה או שיקול
דעת מוטעה. ז"א שיקולי הרופא יהיו
נקיים מפחד של תביעת נזיקין במקרה של
טיפול מוטעה. מכאן שהפעלת שיקול דעת
לצמצם את סדרת הבדיקות או את מינון
התרופות או את אמצעי האשפוז כמעט ולא
יסכנו את הרופא מבחינה כלכלית, דבר שאף
הוא יוריד עלויות, גם בדמי ביטוח וגם
בשירותים אמבולטוריים. אולם כמובן
שהרופאים ימשיכו להימצא תחת בקרה
מקצועית המשפיעה על הקידום והקריירה
הרפואית. היבטים פליליים כמו שוחד וכוונת
זדון ימשיכו להיות מחוץ לחוק כמובן. בקרה
רפואית מטבע הדברים תהיה הרבה יותר
סלחנית בהשוואה לתביעות ענק אזרחיות
המקובלות במערכת המשפט המערבית. לאיזון
אני חושב שצריך לחזק את מנגנון הבקרה
הרפואי ולהפרידו מהממסד הרפואי, ז"א יש
למנות מומחים לרפואה כמו רופאים וותיקים
הקרובים לגיל הפנסיה שלא יעסקו במקביל גם
ברפואה. מערכת
הרפואה תהיה קשורה לביטוח הלאומי
והמימון מצד הציבור יהיה ע"י גביית מס
משותף לביטוח הלאומי והביטוח הרפואי
כאשר המדינה משלימה את התקציב של מערכת
הרפואה. איחוד המס יאפשר הורדה משמעותית
בנטל הביורוקרטיה ובהוצאות הגביה.
מעכשיו הציבור ישלם את מס הבריאות-ביטוח
לאומי בהתאם לרמת הכנסת משפחתם, וכמובן
שמתחת לרמת מחייה מינימלית יהיו פטורים
מתשלום המס המשותף. זה לא מונע מחייבי מס,
מתיירים, חסרי אמצעים או כל אחד אחר מלקבל
את כל הטיפול הרפואי להם הם נזקקים
ובחינם. אולם בכל מקרה, המדינה לא תמנע
רפואה פרטית אשר עליה תהיה בקרה ציבורית
ומקצועית. אין לי התנגדות לקיומה של
רפואה פרטית כל עוד גם הרפואה הציבורית
מסוגלת לספק את צרכי הרפואה החיוניים של
הציבור. אין לי ספק כי גם בתנאי רפואה
שוויונית, יהיה צורך ברפואה פרטית הנותנת
את המגע הנוסף יחד עם טיפולים שאינם
מוגדרים כרפואה למחלה. בתי המרפא ירוכזו
במספר מרכזי ענק בהתאם לחלוקה גיאוגרפית.
מרכזי ענק אלו יחולקו למרכזי משנה אשר כל
אחד מהם יתמחה בתחום מיוחד, כאשר יהיו
לפחות שני מרכזים רפואיים
שיתמחו בכל נושא וזאת מסיבות
ביטחוניות. מבחינת השירות לאזרח, היעילות
הרפואית והחיסכון הכלכלי, יש יתרון רב
להקמת שנים שלושה ערי רפואה אשר יספקו את
כל מגוון השירותים הרפואיים ואשר הצוות
הרפואי יגור במקום ויהיה זמין מיידית.
ערי רפואה אלו יהיו מקושרים במערכת
תחבורה מהירה אל כל מרכזי האוכלוסין בארץ
כך שניתן יהיה להגיע ישרות אל כל מרכז תוך
זמן קצר ולא אגזים אם אומר כי המרחק מת"א
אל עיר רפואה שתמצא בקרבת ירושלים יהיה 20
דקות ברכבת (תחתית) מהירה. זאת כמובן אם
הקשר התחבורתי יוקם בעתיד בהתאם
לתוכניתי להקים מערכת מסועפת ומהירה של
מסילות אל כל מרכזי האוכלוסין בארץ.
המחקר
והפיתוח הרפואי תמומן מקרנות ציבוריות
ובאופן ישיר ע"י הממשלה וזאת במסגרת
המדיניות הכללית של השקעה במחקר ופיתוח
במוסדות אקדמאים. אחת הדילמות העומדות
כיום במרכז העניינים של המוסר הרפואי הנה
מתן סדרי קדימויות בטיפול רפואי בהתאם
ליכולת המערכת להתמודד עם מחלות והידע
הרפואי הקיים. לפעמים מתלבטת המערכת
בשאלה האם להשקיע מיליונים בתחום
ההשתלות המורכבות והנדירות כגון השתלות
לב-ראה או כבד או להפנות את הכספים לתשתית
הרפואית שלמרבה הצער הנה מוזנחת כיום.
לרופא קשה להחליט בעצמו על ביטול טיפול
חיוני בגלל העלות הגבוהה, לכן צריכה לקום
וועדה מיוחדת המורכבת מאנשי רפואה רוח
ומדע כדי שתקבע את כללי האתיקה הרפואית
בכל השאלות העולות ברפואה ותתפקד כוועדת
מעקב עליונה שהמלצותיה יהיו מקובלות על
כלל המערכת. וועדה זאת גם תקבע את הנהלים
בנושאי השתלת האיברים בהתאם לרוח ההלכה
ובהתייעצות עם אנשי הלכה המתמחים בשטח זה.
ואין חידוש בדברי שההלכה מעניקה משקל רב
לכל הנוגע לעיקרון הצלת חיי האדם.
הביטוח
הרפואי יהיה אוטומטי גם אם לא שילם האזרח
את חמשת אחוזי מס הביטוח הלאומי-רפואי,
כאשר לצורך הטיפול מספיקה הצגת תעודת
הזהות. כל אזרח יהיה זכאי לטיפול רפואי
שייתן מענה לכל הטיפולים החיוניים
במקובל בעולם המערבי וכפי שיוגדרו ע"י
וועדה מקצועית. טיפולי שיניים לא יהיו
שייכים ממש לשירותי הבריאות אולם תוקם
מערכת ציבורית שתוכל לתת מענה מיידי
לנושא טיפולי שיניים בעיקר למטופלים
מבוגרים אשר נדרשים להתחייב בהוצאות
עצומות במיוחד. מערכת זאת תהיה מסובסדת
ותספק טיפולים מושלמים כולל התקנה של
מערכות שיניים וכד'. כך יהיה גם במקרי של
נפגעי תאונות דרכים אשר עלות הטיפול בהם
תהיה על המדינה והביטוח הרפואי הכללי ולא
תהיה מוטלת על חברות הביטוח כנהוג ביום,
וזאת כחלק מהמגמה לביטול חובת תשלום
ביטוח החובה לרכב ע"י הנהגים והעברת
נטל הביטוח (המופחת) על חשבון מס הדלק. כדי
שהרפואה תהיה זמינה לכולם, תהיה החלוקה
הגיאוגרפית של המרפאות תואמת את פיזור
האוכלוסייה ובהם יבוצעו הטיפולים
הבסיסיים והבדיקות הרפואיות. נקודה
חשובה היא המחיר הכלכלי של הרפואה בחברה
המודרנית שצרכיה הרפואיים מרובים ביותר.
תכנון טוב יוכל להוריד את עלות הטיפול
הרפואי באחוזים ניכרים כפי שכבר הזכרתי
בתחילה. הצעדים
שינקטו לשם כך יהיו 1.
מספר אנשי השירותים יצומצם באופן ניכר ע"י
מניעת אבטלה סמויה, ריכוז בתי החולים
לשניים שלושה מרכזים גדולים והעסקת
מתנדבים בתפקידים שונים בתחומים פרה
רפואיים. 2. יצומצם הנוהג של אשפוז מיותר
לשם גביית יותר כספים מקופות החולים,
ובמידת האפשר יוכלו חולים המתאימים
להשלים את ימי אשפוזם בביתם. 3.
כל בתי החולים יתופעלו בתקציב פתוח
במימון המדינה אולם תוך מתן עידוד כספי
להתייעלות פנימית, וכמובן שתהיה בקרה
מלאה על הניהול הכספי של כל מרכז רפואי. 4.
הרפורמה לא תפסח גם על בתי החולים
הפסיכיאטריים וכצעד ראשון יש לפעול
למדיניות אשפוז פתוחה וצמצום הטיפול
התרופתי שלדעתי הנזק הנגרם בעטיו לחולה
עולה עשרות מונים על התועלת לציבור.
מדיניות האשפוז הפתוחה תוך שילוב טיפולי
בית תאפשר סגירת בתי החולים הללו ולחסוך
את עלות האשפוז. צמצום האשפוז הכפוי
והפסקת השימוש בתרופות וסמים יוחלפו
במתן תשומת לב ותמיכה חברתית באנשים אלו
ככל שניתן הדבר. העיסוק הקדוש הזה של הצלת
נפשות יופקד גם בידי בנות השירות הלאומי
שיעבדו תחת הדרכה מקצועית.
השימוש
הבלתי מבוקר בתרופות וסמים היא בעיה
חברתית רפואית רצינית. עם נושא זה מנסים
להתמודד כיום ונמשיך להתמודד איתה גם
בתחילת ימי הגאולה. תחת הגדרת הבעיה של
שימוש בלתי מבוקר בתרופות וסמים אני
מכניס כמובן גם את ההרעלה העצמית לדעת
בעשן סיגריות וחומרים מסוכנים אחרים.
שימוש בלתי מבוקר בסמים המכונים גם
תרופות הנה בעיה שאינה פחותה בחומרתה
מהבעיה הקודמת וכמובן מערכת הרפואה
בחברה מתוקנת תיתן עליה את הדעת. בנוגע
לבעיית העישון, ואני בכוונה מוציא מכלל
זה את מה שמכונה בעיית "הסמים הקשים"
אשר נגדה יצטרכו להתמודד במסגרת המלחמה
הכוללת בכל סוגי הסמים ותרופות ההרגעה
למיניהם, הפתרון הוא הפסקת העישון.
המדינה תעשה הכל כדי לעזור למכורים לסמים
להתגבר על בעייתם בלי לחסוך בכסף ושעות
עבודה של מתנדבים ומומחים שיופקדו על
המשימה הזאת. אולם, לא תהיה סלחנות לאלו
שלא יעשו גם הם למען עצמם או יחשפו גם
אחרים לסכנת רעלים מסוכנים. הוזכר קודם
כי לא תהיה מכירת סיגריות לציבור, אולם
אותם אלו ששום תרופה או טיפול לא תנקה
אותם ממחלתם, ימשיכו לקבל את מנות הסם (מכל
סוג שהוא) חינם בהקצבה במרפאות לפי מרשם
רופא. |