14. המדיניות החברתית

התורה מצווה אותנו לדאוג לחלשים: הגר היתום והאלמנה וכל מי שנזקק לחסדי הציבור. זאת התורה החברתית על פיה עם ישראל צועד. הקהילה היהודית הייתה ידועה מאז ומתמיד בגמילות החסדים, ומובן מאיליו שהעשירים מפרישים מכספם למען העניים. כל ישראל ערבין זה לזה, כך למדה אותנו ההלכה היהודית. ומובן שמדינת הגאולה תמשיך בכיוון הערבות ההדדית בצורה מסודרת ויעילה. גם מנהיגינו בשנים האחרונות אינם מזניחים את הערבות ההדדית, תורה מסדרת הציג זאב זבוטינסקי (חמשת הממי"ם) וכן גם מנהיגים נוספים מתנועות העבודה הציוניות. רק שאצל רבים מהסוציליסטים שבנו את המדינה, הסוציאליזם הפך להיות המטרה ואילו כיבוש הארץ נדחק לשולים, בתחילה שימש קרקע להגשמת התיאוריה הסוציאליסטית ולבסוף הפך להיות מוקצה מחמת מיאוס.

 

לפי הגדרת המדינה, עליה לספק סעד לתושביה בנוסף לתפקידה העיקרי והוא: מסגרת מדינית עצמאית, ביטחון צבאי ובטחון כלכלי. יש הרגשה כי מרוב שהמדינה מטפלת בביטחון הצבאי, נושא הביטחון הכלכלי נדחק לשוליים. ולא כך צריך להיות. השכבות החלשות ביותר הן הקשישים והמובטלים, להם אין כוח והשפעה על קובעי המדיניות וכן עליהם להיות זהירים כפליים בכל הקשור בטיפול בחלשים. על המדינה להבטיח ביטחון סוציאלי (פנסיה) לכל מבוגר או מוגבל, גם אם לא דאג לעצמו מבעוד מועד. העזרה יכולה להיות בכסף אולם חשוב יותר המגע האישי והתמיכה החברתית מצד הסביבה התומכת. רויזיה צריך לעשות בכל המערכת, על כך אין שאלה בכלל. ומדינת הגאולה בנויה יותר מכל צורת שלטון לענות על האתגר הסוציאלי, במיוחד לאור התמיכה בהקמת השירות הלאומי למען הקהילה שעיקר תפקידה יהיה לספק את המגע הישיר עם האוכלוסיות הנזקקות ובעזרת גמ"חים פרטיים או ציבוריים, לספק גם תמיכה חומרית.

 

מערכת יחסי העבודה תהיה שונה בתכלית. לא עוד גופים מתווכים הגוזרים קופונים על חשבון העובד. וועדי עובדים, קרנות פנסיוניים, קופות למיניהם- כולם בלי יוצא מן הכלל יבוטלו אם לא יעמדו בקריטריונים ציבוריים חמורים. והדרישה הראשונה שלי שיעבדו בהתנדבות מלאה, והשניה שהאינטרס של הציבור כולו יהיה בראש מעיניהם. אם לא יתקיימו תנאים אלו יעמדו אנשים למשפט. כמובן שאין לחייב עובד להצטרף לארגון בעל אופי וולונטרי כזה או אחר בשום אופן. החסכון הפנסיוני ינוהל ע"י גופים בנקאיים בערבות ופיקוח המדינה. השירות הרפואי הציבורי יעבור וינוהל ע"י המדינה. השמירה על זכויות העובד תהיה בפיקוח של גוף ציבורי שהמדינה תקים ותממן. שביתות לא אחראיות יגררו תשלום פיצויים מלא לקורבנות השביתה. כל שאלה ביחסי עבודה שלא תקבל מענה מהגוף הציבורי ליחסי עבודה- תובא להכרעת בית המשפט כמוצא אחרון. גם אם בית המשפט לא יראה לנכון לתת סעד לעובדים- זכותם להחליף את מקום עבודתם. כאשר לא יתאפשר לאדם לחסוך מספיק לעת זקנה, תדאג המדינה לספק הכנסה מינימלית יחד עם תמיכת מתנדבי השירות הלאומי. המתנדבים ידאגו לכל הדרוש כמו ארוחה חמה, כביסה, ניקיון וכן עזרה רפואית. מדיניות זאת דורשת השקעת משאבים רבים אולם היא לא תהיה מעבר לכוחותינו מאחר ועלויות הרווחה ירדו באופן דרסטי ע"י הפעלת מתנדבים מקרב הציבור שאינו עובד והם יופנו לפעילות התנדבותית למען החברה. הטיפול בקשישים יעשה במידת האפשר בביתם ורק כשאין אפשרות אחרת, יועברו לבתי אבות של המדינה כשהוצאות האשפוז יכוסו ע"י המדינה. הכיוון הנכון לדעתי הוא להשקיע יותר בתשומת לב אישית ופחות בתמיכה כספית, משמעות הדבר שאנשים הזקוקים לעזרה יקבלו בעיקר תמיכה בביתם וכל מחסורם הבסיסי ימולא כולל ארוחות ואחזקת ביתם. יהיה תמיד מישהו שיבקר בביתם מידי יום יומיים וימלא אחר מחסורם באוכל, תשומת לב ושירותי בית. יחד עם זאת יהיו אותם אנשים פטורים ממיסים וחשבונות בהתאם למצבם. קצבאות מחיה הנה אפשרות נוספת לעזרה במיוחד עבור משפחות עם ילדים, שיאפשרו רמת חיים להם ולילדיהם, אולם אלו יינתנו בזהירות וזאת לאחר שהגורמים המטפלים יבקרו בבית הנתמך וישתכנעו שהכסף באמת נחוץ לו.

אספקט נוסף של המדיניות החברתית הוא קצבות האבטלה. הקריטריונים לקבלת הקצבאות יוקשחו על מנת להחזיר למעגל העבודה יותר אנשים. מצד שני עובדים יתוגמלו ע"י המדינה אם יעברו הסבה מקצועית ויאמצו מקצועות פחות פופולריים.  נושא אחר הוא התמיכה במשפחות מרובות ילדים. ביסודו של עניין- אני נגד קצבת ילדים. משפחה מרובת ילדים מקבלת את ברכתה מאת השם. מעבר לכך המדינה והחברה יספקו תמיכה לכל משפחה ופרט בהתאם למצבו וליכולתו לקיים את משפחתו. מצוות פרו ורבו מתקיימת בלי קשר לקצבת הילדים, ובעלי משפחות יזכו לכלכל את בני ביתם בעזרת השם.

 

פועלים זרים וסובסידיה לתעשייה

על המדינה לאסור ייבוא של עובדים זרים שמהווים פצצת זמן חברתית וכלכלית. אם למדינה אינטרס בייצור מקומי של מוצר עתיר עבודה זולה, אז בבקשה שתסבסד את המפעל או המוצר באופן ישיר. לפי עקרון הכלכלה חופשית יחד עם עקרון העלאת שכר המינימום לרמה סבירה, למפעל שמתבסס על עבודה זולה של עובדים זרים אולם לא מסוגל לשלם שכר מינימום לעובדים מקומיים אזי דינו להסגר או לקבל תמיכה ממשלתית כדי לקיימו בכבוד. כך המצב גם בחקלאות! או שמבססים את החקלאות על אוטומציה ומספר קטן של עובדים בשילוב של מתנדבים למיניהם כדי שהחקלאות תהיה כלכלית, או שסוגרים ענפי חקלאות מסוימים על חשבון כניסה לתחומים אחרים ריאליים יותר כאשר את החסר מייבאים.

 

יחסי עובד מעביד

על המדינה מוטלת האחריות לשמור על האינטרסים של העובדים, ועל העובדים להיות זהירים בכל הקשור בהפעלת נשק השביתה ללא שיקול דעת. במדינה המתוקנת יקבעו הסדרי השכר במשק הציבורי ע"י וועדה מיוחדת לקביעת קריטריונים שוויוניים לכל העובדים. הקריטריונים לקביעת השכר יהיו וותק, ניסיון, רמת השכלה, השירות הצבאי, הדרגה בעבודה, ההצטיינות בעבודה, רמת הקושי בעבודה, רמת הידע וההשכלה הנדרשת לעבודה, האחריות הנדרשת לתפקיד, הסיכון הכרוך באותו מקצוע והיקף המשרה. לכל הקריטריונים הללו יינתן ניקוד בהתאם לקביעת הוועדה והיא תיקח בחשבון גם את מהות התפקיד, השכר הסופי יקבע בהתאם לסך הכל של הניקוד הנצבר. ערעור על החלטת הוועדה יעשה רק אצל נשיא המדינה. הוועדה גם תשלול כל אפשרות להתחמק מהקריטריונים שנקבעו עבור השירות הציבורי ע"י שימוש בחוזים אישיים או במתן הטבות שלא בהתאם לקריטריונים. גם גופים פרטיים יוכלו להיעזר בוועדה בקביעת דרגות השכר וזאת ללא תשלום. אולם בכל מקרה על המגזר הפרטי לשלם משכורות בהתאם לחוק שכר מינימום כנהוג כיום. זכות נוספת שתשמר לעובדים הנה פיצויי הפיטורין שגובהם חודש משכורת בשנה וישולמו לכל עובד שפוטר או נאלץ להתפטר.  יש לפעול לביטול הסכמים קיבוציים ומתן קביעות בעבודה, לדעתי אלו מביאים לירידה במוסר העבודה ולחוסר צדק משווע כאשר אין דרך לתגמל את הטובים ואין דרך להעניש את הרעים. הכלכלה החופשית תהווה את חוט השני בתורה החברתית במדינת הגאולה וזאת גם ההזדמנות הנאותה לנסות ולהגשימה על הצד הטוב ביותר. 

   

בנוסף להקמת הוועדה לקביעת גובה השכר במערכת הציבורית, יוקם המוסד לבוררות חובה. מוסד זה יהיה גוף משפטי בסמכות של בית משפט מחוזי שבסמכותו לדון בכל סכסוכי העבודה במשק. כל סכסוך עבודה המוכרז ע"י העובדים או כל ישות אחרת בעלת יחסי עובד מעביד, בגופים ציבוריים או פרטיים בהם לא הוכנס להסכם העבודה סעיף העוסק בדרכי פתרון סכסוכי עבודה, יובא אל המוסד לבוררות חובה. מוסד זה ישב ויחליט לאחר שמיעת כל הצדדים, מי מהצדדים צודק ובאיזו מידה יתממשו תביעותיו. מאחר ומוסד זה מקביל בסמכותו לבית משפט מחוזי, הערעורים על החלטותיו יהיו בפני בית המשפט העליון. יחד עם זאת על העובד השובת לקחת בחשבון שאם בית המשפט מצא ששבת ללא הצדקה, עליו לשאת במלוא הנזק שגרם כולל פיצוי המפעל או כל ניזוק אחר, ומלכתחילה יש להבהיר כי אם שכיר, במיוחד בגוף ציבורי, חש שרמת השכר תמורת עמלו נמוכה מדי זכותו לחפש מקום עבודה רווחי יותר, בלי לשלול את זכותו של העובד לפיצויי פיטורין.

שידוכין

ולבסוף אתייחס לנושא חשוב השייך אף הוא לתחום החברתי והוא זיווג הזיווגים. שהיא מלאכת קודש ממש לדאוג שלא להשאיר בודדים ללא בני זוג. שהרי הדרך האחרת היא להתעלם מן הנושא וכל דאלים גבר ואת התוצאות אנו רואים לצערנו כיום. אני מקווה שבימי הגאולה לא נראה יותר חרפה והפקרות בתחום הקשר בין שני המינים. זהו נושא מאוד רגיש בתחום בצנעת הפרט המטופל כיום בחברה החרדית בעיקר, בידי רבנים או הקהילות, אולם בחברה החילונית והמסורתית השדה די פרוץ ויש כאלו המנצלים זאת לרעה. לפי תפיסתי, יש מקרים בו על המדריך הרוחני לנקוט יוזמה משלו כדי לעזור לצעירים מן הקהילה שאין אף אחד אחר הדואג להם בסביבתם. והיו מקרים של בנות שעברו התנסויות מאוד לא נעימות בשדה פרוץ זה (בחברה החילונית בעיקר), ומצד שני גם בודדים שהיו יכולים למצוא זיווג מתאים ולא מצאו, אם היה קיים מישהו שתפקידו לדאוג להם. האהבה והזוגיות יכולה להבנות גם עם הזמן וכאשר יש את הבסיס והרצון הטוב לכך- הדרך פתוחה. לאנשים שמצויים בקרב קהילתם יש בד"כ טביעת עין מקצועית המבטיחה התאמה לזוגיות טובה. לעומת זאת קשרים לפני הנישואין בלי לקחת כל אחריות, היא במקרה הטוב חסרת תכלית, וברוב המקרים מביאה לתסכול ולפגיעה קשה בזוגיות בהמשך הדרך שמי שיוצא נפגע מכך בד"כ הוא המין החלש, נזק זה אף יכול להיגרר גם לדורת הבאים. כל אדם נדרש לקחת אחריות למעשיו ולקחת בחשבון את התוצאות למעשי השובבות הנעשים בגיל הצעיר. הקמת התא המשפחתי על בסיס תורתנו הקדושה היא שצריכה להיות משאת נפשנו והיא שתביא לשינוי איכות החיים של רבים ויקרים. כואב לראות את הסבל שהוא מנת חלקם של הילדים במשפחות חצויות שהוקמו מלכתחילה על יסוד מסולף. היסוד המעורער נובע בין השאר מהמציאות שהכרויות ניתן ליזום או לחפש במקומות בילוי ושם התנאים מלכתחילה אינם אידיאלים לכולם והקשר הנו על בסיס המכנה המשותף הנמוך ביותר אותו מנצלים השרלטנים. החזקות שבהן נוטות בעקבות זאת להתייחס באופן ציני לכל מחויבות משפחתית מקובלת. והחלשות יותר שנפשן נפגעה, יסבלו ממשברים קשים שישפיעו על איכות חייהם בעתיד. ישנה רק דרך אחת כדי לחסוך את הסבל שהוא מנת חלקם של רבים, וזאת ע"י ייזום פעילות ציבורית ליצירת היכרויות באופן דיסקרטי בשיתוף עם רבנים ואנשי חינוך המכירים את כל הצדדים, טכניקת היכרויות הנמצאת בשימוש זה דורות רבים בחברה היהודית.

 

Next