3-1. מוסדות השלטון- הנשיא, המועצה והסנהדרין

המשטר היהודי לפי החיבור, יהיה מבוסס על מבנה שלטוני משולש קצוות. שלושת קדקודי המשולש יהיו הנשיא (מלך), מועצת גדולי ישראל והסנהדרין (כנסת ישראל) אשר בראשו יעמוד נשיא הסנהדרין. מקבילית הכוחות תהיה מורכבת כך שהכל יהיו קשורים ותלויים האחד בשני, כפי שניתן לראות מציור 1. היתרון בשיטה זאת הוא שמצד אחד לא יהיה זה שלטון יחיד אבסולוטי, ומצד שני גם לא תהיה זו דמוקרטיה- או אנרכיה של ההמונים. למעשה תהיה זאת מסגרת שלטונית של קבוצה מובחרת המקובלת על העם ובוחרת את נציגיה. תהיה חלוקת סמכויות ברורה בין שלושת הגופים הללו, ולכל אחד תיוחד תחום האחריות כפי שיפורט להלן. בראש השלטון יעמוד הנשיא, מימין הנשיא תעמוד מועצה של 12 מגדולי ישראל ומשמאלו תעמוד סנהדרין של 71. הנשיא יהיה בעל הסמכות הביצועית היחידה בממשל (למעט אותם מקרים בהם לנשיא הסנהדרין ישנה סמכות עליונה). סמכויותיו של הנשיא תהיינה מוגבלות רק ע"י נשיא הסנהדרין. הסנהדרין גם יהיה הגוף שיפקח על הנשיאות כפי שיפורט בהמשך. מועצת גדולי ישראל (להלן המועצה) הנה הגוף הבוחר את חברי הסנהדרין והגוף המפקח על הסנהדרין, ומכאן בהתאם גם השפעתו על הסנהדרין. לנשיא תהיה השפעה, אם כי לא ישירה, בקביעת המועמדים לתפקיד מועצת גדולי ישראל אשר יתוו את הדרך לעם. לצורך כך ייעזר הנשיא בוועדה מייעצת שתמונה על ידו ואשר תביא לפניו את המועמדים לשמש חברי המועצה. הנשיא נושא באחריות הביצועית הבלעדית ועל כל גופי הביצוע וזאת על מנת לאפשר מנהל תקין ויעיל של מערכות המדינה- אולם אחד מתפקידיו של הסנהדרין יהיה גם לפקח על מוסד הנשיאות כדי למנוע התדרדרות השלטון. מוסד הסנהדרין בעצמו ימצא בבקרה מתמדת בידי המועצה. וכך יוצא כי כל בעלי התפקידים תמיד יהיו בביקורת ויתנו דין וחשבון. 

 

בחירת הנשיא תהיה עד לגיל 70 (עם אפשרות הארכה לתקופות של 5 שנים כל אחת). כל בעלי התפקידים הביצועים בממשלה ימונו ע"י הנשיא והם יתנו דין וחשבון בפני הנשיא. אולם האחריות על כל פגם בפעולת הממשלה תיפול על הנשיא בלבד והוא שיצטרך לתת דין וחשבון  בפני הסנהדרין. בסמכות הסנהדרין לקרוא את הנשיא לתת דין וחשבון בכל עת שיידרש וכן לזמן את ראשי הגופים הביטחוניים ישירות בלי הצורך בהסכמת הנשיא.

 

מועצת גדולי ישראל תורכב מ 12 אישים שתרומתם הרוחנית לעם היהודי ולמדינה תהיה מעל ומעבר והם מקובלים על הנשיא ועל העם. אישים אלו יבחרו ע"י וועדה מייעצת בראשות הנשיא, וחבריה ימונו בידי הנשיא על פי המלצות שיקבל מראשי העם ומאישים רוחניים המקובלים על הנשיא. הוועדה תבחר את חברי המועצה שימלאו את תפקידם ללא מגבלת זמן. יתכן גם שחברות במועצה תהיה לתקופות קצרות, הכל בהתאם לנסיבות. סיום המינוי בידי הוועדה תמיד תהיה בחתימת הנשיא (פרט להתפטרות אישית). חברי המועצה יהיו העילית הרוחנית בישראל, ומעצם תפקידם במועצה- תהיה להם השפעה רבה על המדינה באמצעות בחירת חברי הסנהדרין. המועצה תמנה את חברי הסנהדרין בתהליך בחירה מורכב שיבטא את העמידה בקריטריונים שתקבע המועצה. התהליך יחל לאחר שהמועצה תגבש רשימת מועמדים מתאימה (אפשר בעזרת יועצים מחוץ למועצה). על מועמדים אלו להיות בעלי השכלה רחבה - תורנית וכללית ובנוסף יוכרו כאנשים תמימים וישרים. כל זה חשוב לנוכח תפקידם המורכב הכולל פיקוח על הנשיא מצד אחד ופסיקת הלכות מצד שני. לאישור מועמדות של חבר סנהדרין תידרש הסכמתם של שבעה חברי מועצה (מבין 12). המועצה תפעיל שיקול דעת ותוכל לנקוט בכל צעד שתראה לנכון בהם מבחנים בע"פ או בכתב. תקופת כהונה בסנהדרין תהיה לחמש שנים עם אופציה לחמש שנים נוספות. לאחר הפסקה אחת בקדנציה, ניתן לחזור ולמלא את התפקיד לעוד קדנציה כפולה. שבירת הרציפות היא לתועלת המערכת ונועדה להכניס מגוון חברים לסנהדרין ולאפשר ליותר נציגים את הזכות להיות חלק מן הסנהדרין. יותר מכך: המועצה גם תבחר חברי סנהדרין ממלאי מקום, אשר ישובצו זמנית לסנהדרין על פי החלטת נשיא הסנהדרין. אם יהיה צורך, תוכל המועצה לבטל מינוי לסנהדרין גם במהלך הכהונה וזאת על פי רוב מיוחס של שמונה חברי מועצה.

 

במליאת הסנהדרין יהיו תמיד 71 איש ובראש הסנהדרין יעמוד נשיא הסנהדרין, הנשיא יבחר ע"י המועצה לתקופת מינוי שאינה מוגבלת בזמן על פי החלטת המועצה. נשיא הסנהדרין יהיה במעמד של משנה וממלא מקומו של נשיא המדינה ובסמכותו לזמן את ראשי הזרועות הביטחוניות כדי לשמוע מהם דין וחשבון תקופתי. עניין זה חיוני כדי לאפשר לנשיא הסנהדרין למלא את תפקידו הנוסף שהוא ממלא מקום הנשיא וכממונה על כל מהלכי הפיקוח על מוסד הנשיאות. נשיא הסנהדרין יזמן את הנשיא כדי לשמוע ממנו סקירה על המצב בכל תחום שהוא. סקירות כאלו יינתנו מדי תקופה מסדר גודל של 6-12 חדשים כאשר נשיא הסנהדרין מוסמך להזמין שומעים נוספים לאותה סקירה. הסנהדרין הנו המוסד ההלכתי העליון הפוסק בכל ענייני הלכה ומדינה אולם עליו להקפיד מצד שני שלא להתערב בסמכויות הנשיא בכל הקשור לניהול המעשי של ענייני המדינה. נשיא הסנהדרין יהיה הבורר והקובע הסופי בכל שאלה של מחלוקת סמכויות. הסנהדרין יוכלו כמובן להביע ביקורת מילולית על מעשי הנשיא אולם לא יאפשר להם לבצע כל פעולה מעשית בנידון לפני שקבלו את אישור נשיא הסנהדרין. מתי חובה על המלך (הנשיא) להימלך בסנהדרין? מקרה טיפוסי לפי המקורות הוא לפני יציאה למלחמת רשות.

 

על פי המקורות, כוחו של ראש הסנהדרין מוגבל באופן קבוע לנושאים הקשורים להלכות זקן ממרא בהוראה של הסנהדרין (רמב"ם הל' ממרים פ"ד), ובאופן זמני, כהוראת שעה לנושאים הקשורים לחיזוק החיים הדתיים כסייג לתורה. כוחו של המלך גדול יותר בכך שהוא מחייב כל אדם וסמכויותיו הן בכל עניין הקשור לשמירת סדרי השלטון והביטחון. במצב שאין מלך, ראש הסנהדרין הוא שאמור לקבל את סמכויות המלך. השאלה באיזה נושאים מוסמכים חברי הסנהדרין לעסוק עלתה עוד מימי המשנה הראשונים באשר חלק מחברי הסנהדרין סברו כי יש לעסוק בתורה בלבד ללא עסקנות ציבורית וחלק אחר הלך בכיוון של עסקנות בצרכי ציבור במקביל ללימוד התורה. הכל בהתאם לצרכים המדיניים באותה עת כאשר הם נאלצו למלא חללים בהנהגה ופעלו למען הצלת היישוב היהודי באותה תקופה.

 

למרות התפקיד המכריע שיש לסנהדרין בקביעת צביון המדינה, אני לא אכנס כאן לפרטים בנוגע לתחומי הפעילות הנוספים של הסנהדרין בתחומי דת ומדינה שהרי הנושא מאוד מורכב ואני מניח שישבו המבינים יותר בזמן הנכון ויגבשו את דרך הזהב. בכל אופן, במהלך כתיבת שורות אלו אני רואה לנגד עיני את בית המקדש פועל כפי שמתואר במקורותינו והסנהדרין יושבים בלשכת הגזית ומחדשים את עבודת הקודש בכל התחומים כפי שנצטווינו.

Next