1-4. מבנה בתי הדין

מובן כי בעת הגאולה, יתבטלו כל החוקים העותומניים, המנדטוריים והישראלים באופן גורף. איני שולל באפן עקרוני אימוץ חוקים אלו ואחרים אולם בסופו של דבר לא יהיה צורך בכך. בחלק מן החוקים כגון חוקים כלכליים, יתוקנו תקנות והוראות שעה לפי הצורך. למרבה האבסורד, דווקא כיום, עם קימומה של מדינה ישראלית יהודית עצמאית, החוק העברי אינו מקבל הזדמנות הוגנת, ולמעשה נמצא בנחיתות. וזאת למרות שבתורה שבכתב ושבע"פ נמצאים כל החוקים והמשפטים השייכים למדינה והליכותיה ובה פתרונות לכל הדברים שבין אדם לאדם ובין אדם למדינה.

תקנות והוראות שעה יהיו באחריות הנשיא וממשלתו. זאת להבדיל מהחוקה שהיא חוקת התורה והתורה שבע"פ שתהיה חלק מסמכות הסנהדרין. תקנות הנשיא יהיו בתחומים המעשה והכלכלה אולם לא יהיו בסתירה להלכה ולמשפט העברי. נשיא הסנהדרין יפסוק אחרון במקרים שתהיה לכאורה סתירה או חוסר התאמה בין השניים. בתי הדין יתמחו לפי נושאים בעיקר בתחומים כגון: בי"ד לענייני משפחה וילדים, בי"ד לענייני כלכלה ומסים וכן הלאה, תביעות אזרחיות ידונו בבית דין רגיל או בבי"ד המתמחה בנושאי כלכלה. כל זה לא מונע מעורבות של בי"ד אחד בנושאים אחרים. לכן זה דורש מהשופטים יכולת הבנה רב תחומית יחד עם האומץ להכריע על פי הרגשת הלב ו/או התייעצות עם מומחים לנושא. על השופט להוכיח אומץ ציבורי ככתוב: "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו. לא תכירו פנים במשפט, כקטון כגדול תשמעון. לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלוהים הוא" (דברים א טז-יז).

בראש בתי המשפט יעמוד המפקח על בתי המשפט: בבסיס יהיו מפקחים אזוריים האחראים על מספר צוותים, וכן מפקחים מקצועיים שיהיו אחראים על בתי המשפט הייעודיים, שלב מעליהם יהיה מפקח ארצי האחראי על כל צוותי החקירה ובתי משפט השלום, על בתי המשפט המחוזיים יפקח המפקח הארצי ומעל כולם יהיה מפקח כללי הממונה על כל מערכת הפיקוח ויהיה בדרג שר. המפקחים יהיו משפטנים במעמד גבוה מהשופטים אולם לא ישפטו ולא יוכלו להתערב בשיקול הדעת של השופטים. סמכותם תהיה מנהלית וטכנית במטרה לבדוק תקינות ניהול המשפטים ובחינת פסקי הדין. מתפקידם גם לעזור לבאי הדין ובמקרה וקיימת ביקורת על פסק דין מסוים, יעבירו את הדו"ח למפקח הראשי של בתי המשפט וימליצו על דיון חוזר בערכאה שיפוטית גבוהה יותר. המפקחים יהיו אחראים גם על חלוקת סידור העבודה של הצוותים המשפטיים על פי הצרכים. והיה ונמצא שופט שאינו עומד בקריטריונים לשיפוט, יוכלו המפקחים להזהירו ולאחר מכן גם להפסיק את כהונתו. סנקציות אלו יהיו באישור של המפקח הראשי על בתי המשפט וצוותי החקירה וערעור על החלטתו יהיה רק בפני בית המשפט העליון ונשיא המדינה. לא תהיה שום ערכאה שיפוטית מעל המפקחים אלא רק המפקח הראשי ונשיא המדינה וזאת כדי לאפשר להם למלא את תפקידם. על המפקח מוטלת אחריות אישית על מהלכן התקין של הדיונים המשפטיים ובמקרה שמתעוררות שאלות מהותיות יביא המפקח הראשי את הנושא לנשיא המדינה ולנשיא הסנהדרין להתייעצות. כך כל אחד יוכל לתרום מתחום אחריותו- דינים כללים ודיני המשפט העברי בהתאמה.

שאלות עקרוניות שהנן תקדימים הקשורים להלכה והמשפט העברי יגיעו וילובנו במליאת הסנהדרין. הסנהדרין אם ירצה יוכל ולדון מחדש בתקדים משפטי שניתן בערכאות נמוכות יותר, או לערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי. זאת רק לאחר קבלת רשות מנשיא הסנהדרין. במקרים בהם ישנה לכאורה סתירה בין החוק (הנשיא) ובין עמדת הסנהדרין בכל עניין, יובא הנושא לבוררותם של חברי המועצה. בכל מקרה תישאר בידי הנשיא זכות המילה האחרונה בנושאים ביצועיים. ואילו במקרה של מחלוקת, וכאשר המועצה מצדדת בעמדת הסנהדרין, יבדוק נשיא הסנהדרין את העברת הנשיא מתפקידו בהתאם לנהלים ותוך השגת הרוב הנדרש על פי החוק.

בכל עיר ואזור יוקמו בתי דין וצוותי חקירה כאשר מספרם יהיה על פי מספר התושבים או על פי הצורך המתבקש ועל פי החלטת המפקח. צוות חקירה יורכב מחמישה חברים כאשר תמיד יהיו ארבעה מהם לפחות מעורבים בחקירה, ושלושה בשיפוט. צוותי החקירה יהיו מופקדים על כל שלבי החקירה וההבאה לדין ובמקרים רגילים- גם יגזרו את הדין. בתי הדין למשפחה, ילדים ונוער, משפט אזרחי ותעבורה, לא יעסקו בחקירות ולא ישמשו כצוותי חקירה. בתי דין אלו יוכלו לשפוט גם עם שופט יחיד. בית המשפט למשפחה למשל, יעסוק בתחום שהוא כיום באחריות בתי הדין הרבניים. מעל בתי הדין המקומיים וצוותי החקירה יעמדו בתי דין מחוזיים שאליהם יובאו המקרים הקשים יותר שלא ניתנים לשיפוט בערכאות נמוכות (לפי החלטת המפקח) וכן ערעורים על ערכאות נמוכות. בתי הדין המחוזיים לא ישמשו כצוותי חקירה וישבו תמיד בהרכב של שלושה שופטים. ערעור על פסקי הדין של בתי המשפט המחוזיים יהיה בבית המשפט העליון שבסמכותו לדון גם במשפטים בעלי חשיבות לאומית או ייצוגית כערכאה יחידה. בבית המשפט העליון ישבו שופטים שימונו באופן ישיר ע"י נשיא המדינה והוא יעבוד בראשה ויאשר את פסקי הדין שלה. הנשיא יוכל למנות כל אדם לתפקיד, אולם לדעתי חברי מועצת הזקנים (חלקם או כולם או ברוטציה) הם המועמדים הטבעיים לשרת בבית המשפט העליון. נציגי הסנהדרין לא יוכלו לשרת בבית המשפט העליון מאחר והסנהדרין משמשת גם כבית משפט לחוקה ובסמכותם לאשר חוקיות פסקי דין או לבטל פסקי דין אם הם נוגדים את ההלכה. נשיא המדינה בעצמו יוכל להעביר משפטים ישירות לידי הסנהדרין אם לדעתו זה יהיה לטובת העניין, כאשר הוא מצפה שיהיו בו החלטות תקדימיות הנוגעות לחוקה. הנשיא יוכל לשמש גם כדן יחיד במשפטים ובהליכי ערעור, לחון אנשים שהורשעו ולהחמיר בעונשם של חייבים.

הצורך בקיצור תהליכים מצד אחד ושיפור הצדק מצד שני, הביאו אותי למסקנה שאין מנוס אלא להקים את בית המשפט החוקר (צוותי החקירה). עקיפת הביורוקרטיה לא מחויבת להיות על חשבון הצדק במשפט אולם יכולה להעלות את קרנה של מערכת המשפט ולהוסיף מימד אחר של צדק בכך שפסקי הדין יתקבלו זמן קצר יחסית מתחילת המשפט. שיטת דומה של שופט חוקר מוכרת גם באירופה (צרפת) ואין בכך חידוש מהותי. בית המשפט החוקר יהיה בנוי מצוותים שיוכשרו מראש לתפקיד שיפוטי ולניהול חקירות מורכבות. מערכת ההכשרה של השופטים חוקרים תכלול לימודים כלליים ברמה אקדמאית והתמחות במשפט בכלל ובמשפט עברי בפרט, וכן יעברו הכשרה עיונית ומעשית בתחום החקירות. לפחות אחד מבין חברי הצוות יהיה בעל הסמכה לדיינות, והאחרים יתמחו בנושאים רלוונטיים אחרים כגון כלכלה, ראית חשבון, מדעים וכד' בנוסף ללימודי המשפטים. השורה התחתונה היא כי השופטים יהיו אנשי אשכולות שיהיו מצויים בהשכלה כללית כמו גם במשפט העברי והכללי.

Next