7. מדיניות כלכלה ומיסוי

המדיניות הכלכלית של ישראל תהיה מבוססת על כלכלה חופשית בסגנון מערבי. מאחר וניהול נכון הוא המוטו של כלכלת הגאולה, יהיה ביטוי לכך גם בניהול הכלכלה ומדיניות הכספים. אם ראשי המשק והמדינה יהיו אנשי אמת, אזי גם המנגנון המקצועי יקבע על פי אמות מידה אובייקטיביות ולא על פי קשרים ופוליטיקה, כך שהמנהיגות הכלכלית תהיה לדוגמא מבחינה אנושית ומוסרית. נושא המוסריות והערכיות הנו חשוב ביותר מאחר ויש חשש כי אנשי ציבור או פקידים ממונים ינהגו בכספי הציבור באופן בלתי אחראי וללא בקרה נאותה. מדוע רבים ממנהיגי וענקי הכלכלה המצליחים בעולם הם יהודים ואילו דווקא בארצנו הכל מנוהל בצורה שלומיאלית ובלתי אחראית? התשובה היא האיכות האנושית והמוסר. הכלכלה צריכה להיות מנותבת ע"י הממשלה אולם יחד עם זאת יש לתת ביטוי אמיתי למגמות וכוחות השוק. כלכלה חופשית היא נקודת המוצא שלי אולם מעורבות ממשלתית חייבת גם היא להיות חלק מהמדיניות המכוונת את המשק. על פי מדיניות זו ההתערבות הממשלתית בשוק המוניטרי תהיה על פי חוקי ההיצע והביקוש. עיקרים נוספים הם הורדת נטל המס על העבודה באופן משמעותי וקביעת רמות מס סבירות על ההון. אני חושב שאין היום גוף בכלכלה העולמית שאינו מסכים לכך. נטל המס הכבד המוטל על הציבור העובד מלמד את האנשים לגנוב ולשקר או לחילופין נותן להם לחיות בהרגשה שהם הפריירים היחידים עלי אדמות. הכבדת נטל המס לא רק שאינה צודקת, היא גם מזיקה לכלכלה ולמוראל הציבור. הציבור מרגיש ניכור כלפי המדינה ואינו חש שותפות והזדהות עם ארצו. אווירה חיובית במשק תכין את הקרקע ליצירה ופיתוח ולבניית יחסי אמון בכלכלת המדינה, כאשר אמון זאת מלת המפתח. אני מאמין כי נוכל להביא לניהול מדיניות של כלכלה שוויונית בלי פרוטקציות ובלי העדפות, כלכלה בלי צורך בסובסידיות פיקטיביות והנחות מס מעוותות, כלכלה שתאפשר לטובים לנהל ולאחרים לעבוד, כלכלה בה מוסר העבודה יהיה לנורמה מקובלת, כלכלה בה השחיתות תהיה עניין יוצא דופן וכלכלה שתוכל לתת אמון בציבור משלמי המסים. חופש העיסוק הנו עקרון מקודש, כל עוד אין בכך פגיעה מהותית בציבור ולכן, כמו שנאמר קודם, הממשלה צריכה להטביע את חותמה בכלכלה בעיקר בתחום ההשקעות. יש ליזום הקמת מפעלי תעשיה וכן לממן תוכניות מחקר ופיתוח ארוכי טווח בפרוייקטים בעלי חשיבות לאומית וכבסיס לתעשיית העתיד. יש לבסס את הכלכלה על כוח עבודה מקומי בלי לייבא עובדים זרים. עובדים זרים זה אסון מבחינה לאומית וכלכלית, כאן רואים שוב את חיוניותו של השירות הלאומי. כך למשל ענפי החקלאות והבניה הציבורית ייעזרו במתנדבי השירות הלאומי כדי לחזק את עצמאותנו הכלכלית. על העם לחזור ולהאמין בעצמו ובכוחו לבצע את המהפך הכלכלי המדובר על פי הכללים שיפורטו להלן.

 

על הממשלה לאפשר תנאים כאלו אשר יעודדו משקיעים להשקיע בארץ הזאת ללא פחד מהפתעות כלכליות או ביטחוניות והמשמעות היא כי חיזוק הכלכלה לא תתאפשר ללא הנחלת ביטחון ושלום בארץ. לדעתי מוטב שהממשלה גם תיזום בעצמה פרוייקטים בתעשייה במיוחד אלו שהנם עתירי השקעה ושחיוניותם למשק ברורה, כמו תעשיית הרכב והמטוסים. ניתן ואף כדאי לממשלה להקים מפעלים בבעלות הציבור ובמועד הנכון כאשר יוכלו להגיע לאיזון, להפריט אותן חברות כך שגם הציבור יוכל ליהנות מהרווחים. אולם אסור לממשל להתחרות במשק הפרטי ולכן תפעל רק בתחום התעשייתי בו אין מספיק השקעות. ניתן לכנות זאת כמדיניות כלכלית משולבת- ליברלית ריכוזית, וככזאת, היא דורשת המון מחשבה וחזון, ולדעתי היא המתאימה ביותר עבורנו. תכנית מקיפה בתחום התעסוקה גם תענה על בעיות המחסור בכוח האדם הבלתי מיומן ממנו סובלים כיום. הפעלת מתנדבי השירות הלאומי היא רק דרך אחת להתמודד עם הנושא. אולם על המדינה מוטלת החובה והאחריות לקדם את התעשייה והחקלאות שתהיה תואמת את תקופתנו בו למדע יש הרבה מה להוסיף, ובעזרת אוטומציה מלאה נוכל להימנע מהקמת מפעלים שכל זכות קיומן נובע מניצול כוח עבודה זול. התבססות על כוח אדם זול עלולה למנוע גם בעתיד התפתחות טכנולוגית תוך השארת תחומי ייצור מסוימים הרחק מאחור. בכך המשק יוכל להפנות יותר כוח אדם אל תחומי המחקר והפיתוח, להעלות את רמת החיים של הפועלים וכן ניתן יהיה להפנות יותר משאבים אנושיים לכיוון העיוני והתורני. כך למשל ניתן לחסוך את מרבית כוח האדם המועסק בחקלאות ע"י שימוש בשיטות מתועשות בחקלאות המוכרות כיום היטב בארץ ובעולם, גם שיפור שיטות הבניה יאפשרו קיצוץ בכוח האדם הלא מקצועי יחד עם קיצור משך הזמן הנדרש לבניה והוזלתו באופן משמעותי. המדינה לא תעודד את המגזר הפרטי בהטבות כספיות או בשווה כסף אולם תקל מאוד את העול הביורוקרטי ואת נטל המסים. לדעתי מדיניות העדפת יחידים או קבוצות באמצעות הקלות במיסוי היא שגיאה אשר תעודד הפעלת לחצים מסוגים שונים על הפקידות וראשי המשק. ברגע שנוקטים מדיניות של איפא ואיפא כל הבסיס הרעיוני מאחורי המשק החופשי, נופל. לכן עדיף לראות את המטרה בגדול שהיא עידוד הפיתוח הכלכלי ומשום כך להוריד או לבטל מסים באופן דומה בכל המגזרים היצרניים.

 

ברור כי הצלחת המשק תתאפשר בתנאי שישופר מוסר העבודה של העובדים והמנהלים כאחד. לכן יש לפעול במספר מישורים מקבילים גם כדי להעלות את רמת העובד ואיכות חייו וגם כדי להוריד את הדרישות הביורוקרטיות מן המשקיעים והיזמים. במסגרת צמצום הביורוקרטיה, גוף אחד ירכז את הטיפול בכל האישורים הנדרשים לשם ייזום מפעל. יזם המעונין להקים מפעל ידווח על כך למשרד תיאום כלכלי המופקד על מפעלים חדשים, וזה יבדוק באם הבקשה תואמת את תכניות המתאר לאזור ואם היא עומדת בקריטריונים סביבתיים או אחרים כפי שיקבעו. על הוועדה לתת ליזם תשובה מנומקת (לחיוב או לשלילה) תוך זמן סביר, נניח שבועיים עד חודש, המסדירה את התנאים להקמת המפעל. כמו כן תקצה המדינה במידת האפשר קרקעות להקמת מפעלים בדמי חכירה נמוכים, ותעודד הקמת מפעלים באזורים הנמצאים בסדר העדיפויות הלאומי והסביבתי.  המשרד גם ידריך את היזם בכל הנוגע לדרישות אותם יצטרך למלא לפני הגשת הבקשה לאישור ובמקרה הצורך אף יספק ליזם מלווה צמוד עד לסיום תהליכי האישור. אני מחזיק בדעה שאל לה למדינה לממן או לסבסד מפעלים בבעלות פרטית והתמיכה היחידה תהיה במתן קרקע תעשייתית מוזלת וביטוח סיכוני מלחמה. אין לי ספק כי העידוד הטוב ביותר למשיכת יזמים יהיה האטרקטיביות הכלכלית של המדינה תוך צמצום הביורוקרטיה והמיסוי ופעולות לחיזוק האמון בכלכלת ישראל בקרב הציבור העולמי.

 

ניהול נכון הנו צעד ראשון כדי להביא למשק תעשייתי הפועל על יסודות בריאים ולכן יש להעלות את רמת הניהול ע"י הקמת מערכת הכשרה מתאימה המתמקדת בנושאי האתיקה המקצועית ויחסי האנוש, זו תהיה משולבת עם וועדת מינויים מקצועית שתוכל להכין את מאגר צוותי הניהול המיועדים לנהל את החברות הציבוריות והממשלתיות. כמובן שלוועדה זאת תהיה הסמכות להמשיך ולעקוב אחר ביצועי דרג הניהול גם לאחר תחילת המינוי. בכל מקרה, לוועדות החקירה השיפוטיות שהתמחותן בנושאי כלכלה, תהיה אוטונומיה מלאה לחקור חשדות לאי סדרים בשירות הציבורי ובחברות הנסחרות בבורסה, ובכך יוכלו לתת תשומת לב לדרגי ניהול אשר נורמת היושר הציבורי נשכחה מהם. ואין הכוונה כאן לחקירת עבירות מס אלא לעבירות על האתיקה המינימלית הנדרשת מבעל שליטה החולש על כספי ציבור. בזאת אני מכוון בעיקר לעבירות הצווארון הלבן בחברות בורסאיות למשל. לבורסה אין אמנם תחליף אולם ניתן להלחם בתופעות של ספסרים או גופים שכל כוונתם להשתלט ולמצוץ את לשד כספי הציבור בפעולות שהמילה עושק שלא במשפט מתאימה להם ביותר. מקרים כאלו ודומיהם יחקרו ויוענשו בכל חומרת הדין ע"י וועדות החקירה. יחד עם זאת תופעל מדיניות של תמיכה ציבורית בתעשייה הנקלעת לקשיים כתוצאה מסיבות אובייקטיביות כדי למנוע נפילתה ופגיעה חמורה אף יותר.

 

צמיחה כלכלית היא המטרה הכלכלית העיקרית, ועל פי נקודת מוצא זאת יש להמשיך ולתכנן את כל המערכת הכלכלית. נושא עומס המיסוי הנו דוגמא כיצד השקפת עולם אידיאולוגית משפיעה על כלכלת המדינה, כך למשל מדיניות פסאודו-סוציאליסטית דוגלת בד"כ בהטלת מס גבוה על המעמד הבינוני והגבוה לשם הקטנת הפער החברתי, אולם בכך פוגעת גם במעמד התחתון היוצא נפגע יחד עם כל הכלכלה הלאומית. הגזמה בנטל המס יכולה להביא להעלמה שיטתית של מס ודיווחי שקר כנורמה. השכירים והמעמד התחתון הם שישלמו את המחיר האמיתי של מדיניות מסים קלוקלת פעמיים: גם בחוסר פיתוח כלכלי ואבטלה וגם בתשלום מס גבוה. אני כמובן בעד הקמת וועדה של מומחים לנושא שתבחן את נושא מס הכנסה בפרט וכן מדיניות המס הכוללת בכלל אולם במאמרי זה אני מביא את הכיוון שלדעתי יש לשאוף אליו. בכל אופן ובלי קשר לפרטים, יש לאמץ שיטות מיסוי מתקדמות שהוכיחו כבר את עצמן במערב. הקלת המיסוי אינה סיסמא ריקה מתוכן כאשר היא צמודה להתייעלות וצמצום הוצאות על ביורוקרטיה וכן על הצבא הנוגס בימים אלו כ 30% מהתקציב. הכוונה של מתנדבי השירות הלאומי לפרוייקטים בעלי חשיבות לאומית יצמצמו גם הם את ההוצאה הציבורית על תשתית כבישים ובניין.

 

השיטה המנצחת: רפורמה מקיפה במערכת, מחיקת סעיפי מיסוי ביורוקרטיים שעלות גבייתם יקרה, מינימום התערבות ממשלתית, מטבע חופשי, תחרותיות במשק ומלחמה בפער התיווך, אוטומציה בתעשייה ובחקלאות, עבודה עברית והעלאת שכר המינימום. יש לצמצם את המס למס הכנסה, מס ערך מוסף, מס שבח וביטוח בריאות. המכס יהיה קיים עבור מוצרי יבוא בהיצף בלבד. כמו כן יוטלו מסים ייעודיים כגון מס על הדלק אשר ממנו יממנו את ביטוח רכב חובה והשקעות הנדרשות להגברת הבטיחות בכבישים. (לכל התמהים- מס על הסיגריות לא יוטל כי בכלל לא תותר מכירת סיגריות בתחומי הארץ).

כמובן יש לדרוש תשלום מס אמת על כל רכיבי השכר ללא יוצא מן הכלל. תשלום המס יתבצע על פי המודל המערבי של דוחות אישיים. כל תושב בוגר (או האפוטרופוס שלו) יחויב למלא דו"ח שנתי לרשויות המס גם אם אינו מרוויח כלל. ובכל מקרה של שאלות לגבי אופן מילוי הטפסים- ניתן להתייעץ עם אנשי המס לפני מילוי הדו"ח. בכל אופן התהליך יהיה ממוחשב ופשוט, והרבה יותר ברור בהשוואה למצב כיום. מילוי דוחות שנתיים ע"י כל נישום, יעודד תשלום מס אמת מצד אחד ויקטין את תשומות המס של החייבים מצד שני. כמו כן זה ימנע ביורוקרטיה שנובעת מהצורך לבצע תיאומי מס במקרים של מספר מקורות הכנסה. אם העונשים על אי הגשת דוחות יהיו כבדים, בטוחני כי האזרח יתייחס לחובת תשלום המס ביתר כבוד. יחד עם הורדת המס על העבודה, יוגדל באופן משמעותי זיכוי המס על ילדים במקום קצבת הילדים (שתתבטל כדי לעודד יציאה לעבודה).

 

המס שיוטל על עבודה לא יהיה גבוה מ 35% וזאת לפי הפירוט כדלקמן:

מס הכנסה %

טווח השכר בדולרים ($)

15

12,000 – 18,000

20

18,000 – 30,000

25

30,000 – 48,000

30

48,000>

על המס הנ"ל יתווסף גם מס הבריאות וביטוח לאומי בסך 5% כפי שיפורט בהמשך, אולם אלו הפטורים ממס הכנסה יהיו פטורים גם ממס הבריאות. על משכורות עתק למשל למנהל שמושך לעצמו- ניתן יהיה להטיל מס מיוחד על פי החלטת וועדה מיוחדת ששיעורה יהיה בהתאם למקרה. כמו כן יוכלו לבדוק (בעזרת וועדות החקירה) האם יש צידוק כלכלי לכך והאם לא הופרה כאן חובת הנאמנות של המנהלים או סיכון לחוסנו הכלכלי של המפעל.

 

מרכיבי מס ההכנסה: כל מקור רווח: אקטיבי (עבודה) או פסיבי (רווחי הון) יכנס לחישוב הכולל. זה כולל מתנות, דיבידנדים, רווחים משכר דירה (מעבר לסף של 10,000$ לשנה), כל סוגי עבודות צדדיות, רווח (נטו) ממכירת נכסי דלא ניידי, רווח נטו מהשקעה בבורסה או ריבית. מתנה, גם אם ניתנה ע"י גורם מסחרי הקשור רק בעקיפין למקבל המתנה, תהיה פטורה אם ערכה לא יעלה על 200$ ולא יותר מ 400$ סה"כ בשנה. מעבר לכך, יזמים פרטיים המשקיעים בכל עסק מסחרי או כלי מוניטרי המניב רווח, יוכלו לקזז אחוז מסוים מההשקעות (7%-10%) מסך הרווח השנתי לצורך מס. ובתנאי שאם ובמידה והעסק או המכשיר ימכרו, תוחזר התמורה למדינה (דבר השונה עקרונית מחישובי הפחת הנהוגים כיום). לא יוטל מס כפול על רווחים מחו"ל בהתאם לאמנות המס הרלוונטיות. הוצאות על שירותי כ"א כמו עוזרת, טיפול סיעודי של נתמך או שמרטף בשעות העבודה יוכרו לצורך קיזוז ממס. הוצאות לא ישירות לטובת מכשיר עשיית הרווח, כגון רכב והוצאות רכב, ציוד משרדי וכד' יוכרו לצורך מס בתנאי שהנישום יוכל להוכיח ברמת סבירות כי אכן הוצאו לצורך העסק בלבד. למשל מהוצאות הדלק הכוללות על רכב יחיד או עיקרי, יש לקזז את ההוצאה הממוצעת של משפחה על דלק. הפרדה מלאה בין הוצאות מוכרות ושאינן מוכרות תקפה גם לגבי שאר הסעיפים. תרומות לגופים מאושרים יוכרו לצורך מס עד לערך של 30% מהשכר הכולל. הוצאות ישירות לרפואה (לא ביטוחי בריאות) מעבר לסף של 10% מהשכר למס, יוכרו (על פי קבלות אישיות) בלי מגבלה. אש"ל גלובלי ואחיד יוכר על כל נסיעה בתפקיד אולם מסעדות וכל צורת בילוי אחר, גם אם קשור לעבודה, לא יוכרו בשום מקרה. כל פריט שווה כסף שמתקבל מהעבודה יהיה חייב במס כולל אוכל, נופש או רכב. השתלמות מקצועית במלון בארץ עד שבוע בשנה תהיה פטורה. נסיעות עסקים של בודדים לחו"ל יהיו פטורות. נקודות זיכוי יינתנו גם על ילדים (והורים הנתמכים על ידי הנישום) וכן על תשלומי משכנתא (אולם לא על דמי שכירות).

 

תחום נוסף הצריך דיון הוא נושא מיסוי החברות. אני נוטה לאמץ את הגישה כי לא יוטל מס על חברות אלא על המשכורות, הרווחים והדיבידנדים אותם מושכים המנהלים בכל דרך שהיא. אולם מעבר להבעת דעתי בכיוון הכללי אליו צריך לשאוף מבחינת המיסוי, ובצורך לפשט את הביורוקרטיה בכל תחום, אסתפק בהשארת הדיון בנושא זה למומחים. מדינת הגאולה תפעל על פי ההלכה בנושא המס, ותפעיל מערכת מס נוספת שתהיה בסמכות הסנהדרין ומקורותיה יבואו ממס על היבול החקלאי, מחצבים, תרומות קודש, היטל שירותים ועוד כפי שיקבע. הכספים ייועדו לצורכי קודש, גמילות חסדים, כהונה, עבודת המקדש, שירותי דת ושאר עבודות הקודש. מקורות המימון יהיו על בסיס וולונטרי או מקורות ייעודיים. התרומות יהיו פטורות ממס.

 

מרכיב נוסף במערכת המיסוי הנו מס ערך מוסף שגבהו יקבע בהתאמה למקובל בעולם אולם לא יותר מ 10%. מס הבריאות והביטוח הלאומי יהוו יחידה אחת בסך 5% מהשכר למס ללא גבול עליון. מובטלים ובעלי שכר נמוך יהיו כמובן פטורים ממס זה. מועד תשלום המס יותאם למועד תשלום מס ההכנסה. המס יועבר ישירות לאוצר המדינה והמדינה תהיה אחראית לספק טיפול רפואי לכל התושבים ללא יוצא מן הכלל גם למי שלכאורה אינו מבוטח. מס זה כולל בתוכו גם את כל מרכיבי הביטוח הלאומי כגון קצבת שאירים וזקנה. כך גם הטיפול בנפגעי תאונות הדרכים יהיה חלק בלתי נפרד מביטוח הבריאות בניגוד למצב הנהוג כיום (יש לזכור כי המדינה היא המבצעת את ביטוח החובה לרכב הממומן בלבדית ממסי הדלק, כאשר מס זה יהיה בהתאם לקילומטראז של כלי הרכב, ובכך יביא לחסכון עצום בעלויות הביטוח והקטנת הוצאות השיווק). במקביל יוגבל הפיצוי בחוק לנפגעי גוף על פי כללים אחידים לכולם. (ביטוח רכב רכוש יישאר בידיים פרטיות). קצבאות ביטוח לאומי יהיו מצומצמות בהיקפן, למשל ביטול קצבת הנכות, זקנה, סעד, והילדים. כל אלו יוחלפו בעזרה ישירה בכסף ובתמיכה פעילה של הקהילה הכל על פי הצרכים. קצבת הסעד היחידה תהיה אבטחת ההכנסה שתשולם לכל אלו שאין בידם מקור הכנסה המאפשר קיום מכובד, וגבהה מושפע מקיומם של מקורות הכנסה נוספים, מספר הנתמכים, גיל הנתמך והיכולת שלו לעבוד, צרכי דיור וכן צרכים מיוחדים, הכל על פי קריטריונים ברורים. לא תשולם קצבת ילדים שתגולם כבר בקצבת אבטחת ההכנסה. כך שלא יהיו בודדים או משפחות שלא יהיה להן דואג. חלק מרכזי בתמיכה תהיה לאו דווקא כספית אלא חברתית. במקרים רבים עדיף להשקיע ישירות בתמיכה חברתית לנזקק מאשר לפתוח פנקס שיקים ללא בקרה אמיתית מה נעשה בביתו ומה באמת חסר לנזקק. בכל שכונה תהיה וועדה מקצועית של עובדי הקהילה שתוכל לנתב את תמיכתם של הגופים ההתנדבותיים בהם בתי ספר, פעילים למען הקהילה, גמ"חים וכן כמובן בנות השירות הלאומי שיעבדו בצמוד לגורמים המקצועיים. היתרון בהפעלת השירות הלאומי הוא בכך שיוכלו להוריד נטל גבוה ממשאבי המדינה ויאפשרו מעורבות ישירה יותר של הדור הצעיר בבעיות של הדור המבוגר. מתנדבים אלו יטפלו בכל ההיבטים של טיפול סוציאלי, החל מטיפול בתינוקות בבית החולים עד חלוקת מנות חמות לקשישים. צמצום גופים ביורוקרטיים רבים, יאפשר את הקיצוץ בהוצאות הסעד והבריאות וזאת ללא פגיעה בנזקק, ויאפשר ביטול מסים אגרות והוצאות מעיקות אחרות המוטלות על כתפי האזרח.

 

לסיכום, מעבר למודלים כלכלים, השורה התחתונה של הכלכלה תקבע ע"י הפיתוח והייצור התעשייתי. תעשייה מסורתית זה דבר חשוב אולם נדוש. קפיצת דרך כלכלית עצומה תוכל להיעשות לדעתי לאחר מהפכה בתחום האנרגיה אם במידה ונצליח לרתום מקורות אנרגיה לא קונבנציונליים כמו היתוך גרעיני לשליטה מוחלטת ע"י האדם. כך אני רואה את כלכלת מדינת הגאולה העתידית: פיתוח טכנולוגיות חדישות הדורשות פחות כוח אדם והשומרות על הסביבה, מקורות אנרגיה נקיים וירוקים, שיתוף פעולה בין לאומי בפיתוח טכנולוגיות אסטרטגיות, פריצת דרך בתחום הפעלת כורי ההיתוך הגרעיניים וניצול טכנולוגית ההיתוך לשם התפלת מי ים ולשם הפקת יסודות וחומרים כימיים עתירי אנרגיה. אני מאמין כי זו תהיה גם שעת רצון מאת ה' אשר יצעידנו לקדמה טכנולוגית ויביא אותנו לפריצות דרך מדעיות בכל התחומים שחלקן אף יפתרו לנו ולכל העולם את הבעיות הכלכליות העיקריות. אני בטוח שמדינה זאת תהיה הכוח הכלכלי והטכנולוגי המוביל בעולם שיושג באמצעות ניהול נכון ויוזמות כלכליות מצד הממשלה והציבור.

 

Next