לא רובינשטיין נעל את השער לפולארד -עו"ד יעקב גלנטי

 

(19/09/2002) בתגובה למאמרו של צבי פנטון (הצופה, י''ב תשרי, 18.902):

מר פנטון כותב בעניין פולארד כי "הבושה הגדולה ביותר באותה הפרשה היא סגירת שערי שגרירותינו בפניו של פולארד… ונעילתן על ידי מר אליקים רובינשטיין, הנציג של ישראל אז והיועץ המשפטי לממשלה היום".
איננו יודעים מי הכותב ומהם מקורותיו. אך שקר ולשון הרע גם אם חוזרים עליו פעמים רבות עודו שקר ולשון הרע.
מר רובינשטיין שכיהן אז כציר בוושינגטון, קיבל דיווח על הוצאת פולארד ואשתו דאז ממתחם השגרירות לאחר מעשה.
הנה מתוך מברק ששלח מר רובינשטיין לירושלים, מייד לאחר האירוע: "
א. קב"ט השגרירות מבריק… על אירוע של מעצר בשער השגרירות של שני אנשים על ידי רשויות אכיפת החוק האמריקנית.
ב. הסיפור עליו שמעתי לאחר מעשה, עלול להתפתח לבעיה ציבורית במובנים אחדים, במיוחד אם יהיה פרסום.
ג. לח"מ אין כל ידיעה על רקע כלשהו לדברים"…
נוסיף כי רובינשטיין פעל שנים רבות מיוזמתו, גם בתקופות שמעטים היו מוכנים לעשות זאת, לשחרורו של פולארד. למרבה הצער, מאמצים אלה ומאמצים רבים אחרים, לא נסתייעו. לדעתו, הגיעה בהחלט העת שפולארד ישוחרר.

 

 

פולארד ראוי לצל"ש מאיתנו ומארה"ב  
17/09/2002 האגודה לזכויות האזרח הפלשתיני -צבי פנטון
היום אמריקה הענקית והעולם כולו רועדים בפחד שמא תהיה לעירק בקרוב יכולת לצאת למלחמה עם נשק גרעיני. הסכנה האמיתית היתה לפני 20 שנה, כשהיה ידוע בוודאות שעירק נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים של הנשק להשמדה המונית.
רק איש אחד העיז להזהיר את העולם, והוא העביר את המידע לראשי המדינה כשנודע לו שאמריקה לא מקיימת את הסכם שיתוף הפעולה בהעברת מידע חיוני להגנה.
יונתן פולארד, הגיבור הלאומי, סיכן את עצמו ואת עתידו, אבל כתוצאה מהמידע שהוא העביר לישראל, ממשלת ישראל החליטה להרוס את הכור האטומי בעירק בפעולה מבורכת, שניתן לומר ללא הגזמה, שהצילה את העולם.
יונתן פולארד הפך קורבן לבושה של הממשל האמריקאי ולאנטישמיות של יועצים בודדים של הנשיא, הידועים לנו. אבל הבושה הגדולה ביותר באותה הפרשה היא סגירת שערי בנין שגרירותנו בפניו של פולארד הנמלט מכוחות הביטחון של אמריקה ונעילתן על ידי מר אליקים רובינשטיין, הנציג של ישראל אז והיועץ המשפטי של הממשלה היום.
הבגידה באחינו יונתן היא אבן על מצפון המדינה הזועק לשמים, ושחרורו המיידי של יונתן יסיר אותה. למה אין לנו את האומץ לדרוש את שחרורו תמורת כל הנשק שאמריקה מעבירה למחסנים שלנו לקראת מלחמתם הקרובה נגד עירק?
פולארד ראוי לכל הכיבודים ותוארי גבורה כי תודות לפעולתו הנועזת יש לארצות הברית עדיין ארץ להגן עליה. אבל כמובן שאין לממשלה האומץ שפולארד דרש מעצמו בשבילנו