3-4. הצורך ברפורמה משפטית

הביקורת על מערכת המשפט של מדינת ישאל היא קשה. הצדק נמצא רק בספרים. הלכה למעשה קשה לזהות את הצדק ממספר סיבות: דיונים משפטיים הנמשכים חדשים ושנים גורמים לאיבוד האמון במערכת, נגרם עינוי דין לא מוצדק לבעלי הדין והציבור לא מרגיש כי הפושע בא על עונשו מסיבה זאת. משפטים ממושכים מביאים גם להוצאות משפט גבוהות שלא כל אחד יכול לעמוד בהם. בנוסף, ציבור לא מרוצה יביא לאיבוד האמון הציבורי במערכת ולכן להחמרת הפשיעה, ולירידה בנכונות הציבור להיעזר במערכת המשפטית. ישנם הרבה מקרים של עיוות הדין רק מפני שהחוק לא נותן כיסוי למקרה ספציפי זה או אחר. רפורמה במערכת תוכל להציל את יוקרת המערכת. צריך ללמד כי אפשר לעבוד מסביב לשעון בנוסף למינוי צוותים חדשים אם יש מחסור, וזאת למען המטרה הנעלה להביא לסיום המשפט במועד סביר. לעורכי דין לא תהיה מעורבות עם עבודתם של צוותי החקירה, ושוב מאותם סיבות להביא לסיום מהיר של המשפט ולמנוע הוצאות מיותרות מהמעורבים. צריך לזכור כל הזמן כי החוק העברי הוא מאוד סלחני במיוחד כאשר מדובר על עבירה ראשונה, כך שנוכחות עורך דין לא יכולה להפוך את החלטת השופטים. לעומת זאת אם זאת עבירה חוזרת של הנאשם, הוא יורשע עם או בלי עורך דין ויקבל עונש חינוכי מתאים. כל ביקורת שיש למן דהו על צוותי החקירה יש להעביר לממונה על צוותי החקירה.

לדעתי האווירה החדשה שתהיה בדיוני צוותי החקירה תאפשר לבעלי הדין להציג את עניינם ביתר קלות וביותר הבנה. אולם אם בעל דין מרגיש שנעשה לו עיוות דין ע"י צוות החקירה, רשאי הוא לערער והפעם יותר לו להשתמש בשירותי עורך דין. אני רוצה לציין כי מקובל לראות את עורכי הדין כנושאים בחלק מן האחריות לסרבול הדיונים ולא תמיד לטובת בעלי הדין. הרחקת עורכי הדין מבית המשפט החוקר (השלום) לא תביא לפגיעה בזכויות הנאשם ובתמורה יפסוק בית המשפט השלום לקולא במרבית העניינים המובאים לפניו. הרמב"ם (הלכות סנהדרין כ"א הלכה א') ממליץ כי לבית הדין מותר לעזור לבעל הדין שאינו יודע כיצד יש להציג את טיעוניו ולתת לו סעד והדרכה כדי לנסות ולהבינו. יחד עם זאת על הדיין להרבות בחקירת העדים כדי למצות את האמת (הלכות עדות פ"א הלכה ד'). חומר הדין חייב להיות גלוי בפני הצדדים (אם כי בהתחשבות בשיקולי ביטחון) ועל בית המשפט לאפשר לבאי הדין לומר את כל אשר בלבבם אבל לנתב את דבריהם לנושאים הרלוונטיים לדיון.

יש עדויות כי בעבר חויב בית הדין העברי להצטיין בזריזות בירור המשפטים, כך למשל מעיון בתעודות היסטוריות מהעיר קרקא עולה כי בימי הביניים תוקנו תקנות המחייבות לסיים כל משפט בבית דין תחתון בלא יותר מאשר שלושה ימים ואילו בבית משפט האמצעי והגבוה עד תשעה ימים ואם לא- ישלמו הדיינים מכיסם למען הקהילה. לאיזון, יש צורך למתן את הזריזות בקביעת פסק הדין. רבי יהודה החסיד אומר כי אל לו לדיין לפסוק דין באותו יום אף כי הדין ברור לו, וזאת כי תמיד ישנה מחשבה שניה או גילוי פנימי מאוחר וראוי להמתין יום או ימים מספר. על פי עיקר דין תורה יכול הדיין לדון אפילו יחידי אולם במרבית המקרים נהגו במשפט העברי לדון בשלושה (שולחן ערוך חושן המשפט סימן ג' סעיף 2). כדי להגיע לתנאי משפט הוגנים יש למנוע מלכתחילה הקמת בית דין שבו לא שוררת הרמוניה בין חבריו דבר העלול להכניס שיקולים זרים לבית המשפט. בתלמוד נאמר כי שני דיינים ששונאים זה את זה אינם יושבים יחד בדין (סנהדרין כ"ט עמ. א') ולדעתי במקרה כזה יש לבדוק היטב את צוות הדיינים שלפחות אחד מהם אינו יכול לעמוד בדרישות לטוהר המידות דבר המטיל כתם על כל המערכת. בכל אופן יש לוודא כי הדיינים פועלים באופן ההוגן ביותר כלפי בעלי הדין וזה בסמכותו של המפקח על השופטים. יש להבין כי בזמן הגאולה הדרישה לעורכי דין תהיה באופן טבעי נמוכה יותר אולם עדיין יש צורך בהם בתחום העבירות החמורות המגיעות לבית המשפט המחוזי, וכן נושאים בתחום האזרחי והכלכלי שם נזקקים בעלי הדין לעזרה מקצועית. בכל מקרה, מערכת המשפט לא תאפשר לעורכי דין לנקוט בשיטות של סחבת והסתר האמת. על כולם: בעלי הדין ועורכי הדין לשתף פעולה עם מערכת הצדק במידת האפשר כדי להגיע למיצוי האמת, וכל מעשה שנועד למנוע מהגעה לאמת- הנו עבירה פלילית.

ואילו תכונות נדרשות מהשופט? השופט חייב לראות עצמו כשליח האל במשפט וכל מעילה בשליחות היא בגידה בקב"ה. התכונה החשובה ביותר אצל השופט היא יראת השם ואמונה. בלי אמונה עלול השופט להיכשל בזלזול וגבהות לב כפי שמצאנו אצל יהושפט: "כי לא לאדם תשפטו כי לה'... כה תעשון ביראת ה' באמונה ובלבב שלם" (דברי הימים ב יט ו-ט). מהפסוק ניתן ללמוד כי השופטים עצמם עומדים למבחן ואסור שיזלזלו באחריותם הרבה מאחר וה' צופה בהם בכל עת.

לפי המקובל במשפט העברי, פסק הדין הניתן ע"י בית הדין הוא אנונימי ועליו חותמים כל השלושה ללא פירוט מי מבין חברי בית הדין היו המזכים ומי היו המחייבים. כמו כן לדעתי יש לאפשר לשופט המסרב להוסיף את חתימתו על פסק דין הרוב, להציג את עמדתו המנומקת בפני המפקח על בתי הדין כדי שהוא יוכל להתערב אם יש צורך: האם להביא את העניין המשפטי לדיון חוזר או להרכב נוסף או לחייב את השופט לצרף את חתימתו על פסק דין הרוב.

 חשיבות משפט הצדק היא כה גבוהה עד כי נאמר "ולא חרבה ירושלים ולא גלו ישראל אלא על שבטל המשפט" (טור חושן המשפט סימן א'). במשפט האזרחי עדיפותה של הפשרה על הדין חשובה היא כדי להרבות שלום וצדקה. אולם בדין הפלילי יש למנוע את התופעה הרווחת כיום של 'עסקאות טיעון' הנובעים מעומס יתר על המערכת, זהו מעשה אנטי חינוכי ובמפורש בניגוד לערכי הצדק והיושר. לאחר ביצוע הרפורמה במערכת המשפט- לא תמצא תופעה זאת מקום בבתי הדין ולמעשה לא יהיה בה צורך וזאת מכמה סיבות: (1) התביעה ו/או חברי וועדת החקירה יוכלו להרשיע על סמך התרשמותם מהנאשם ושיתוף הפעולה שלו במבחן האמת. (2) בית הדין והתביעה יסיימו את התיק בהקדם האפשרי כך שלא יהיה עינוי דין או עומס על בית המשפט ולכן עסקת טיעון לא תהיה רלוונטית יותר. (3) בית הדין לא יזדקק להודאת הנאשם על מנת להרשיעו ויוכל לעשות זאת גם על סמך התרשמותו הסובייקטיבית מהתנהגות הנאשם ומידת שיתוף הפעולה שלו. (4) בהליך שיפוטי המבוצע ע"י צוות החקירה לא יהיה תובע רשמי ולא סניגור כך שרק הנאשם ביוזמתו יוכל לבקש עסקת טיעון, אולם בקשה כזאת חייבת להיות מנומקת ומשכנעת.

יש לקחת בחשבון כי הרפורמה הזאת תפגע בדיסטנס בין מערכת המשפט המכובד ובין הנאשם, אולם מצד שני לנאשם יהיו יותר אפשרויות להציג את טיעוניו בפני השופטים ויהיה גם מי שישמע אותו בעניין רב. חברי וועדות החקירה, יחקרו את בעלי הדין גם מחוץ לאולם המשפט (כפוף לחובת התיעוד) כמו גם במסגרת המקובלת בתוך האולם, והשופטים יבדקו חזור ובדוק את פסקי דינם. זה המצב האידיאלי, ואני תקווה שלא יאכזבו. כדי לבסס מערכת כזאת, יש להתחיל עם צורת עבודה חדשה ומסודרת. על מערכת המשפט לתעד בצורה אמינה את כל הדיונים והחקירות שנעשו במהלך ואף לפני המשפט, כך שיהיה אפשר לבדוק היטב לאחר מתן פסק הדין את כשרות מהלכי המשפט (לבקשת כל המעונין), אני מאמין כי עד למועד הרפורמה יהיו לנו האמצעים הטכנולוגיים לרשום פרוטוקולים של הדיון המשפטי בצורה ממוחשבת כך שנושא זה לא יהיה אבן נגף בפני יישום הרפורמה. המדינה תיתן עדיפות אמיתית לקיצור כל תהליכי המשפט לפרק הזמן המינימלי וזאת ע"י השקעת המשאבים הנדרשים. עלי לציין במאמר מוסגר כי המשאבים שיוקצו לשיפור מערכת המשפט יחזרו בסופו של דבר כרווח לתל"ג הלאומי כתוצאה מצמצום הבזבוז בימי העבודה הנובע ממערכת שיפוט לא יעילה. המדינה תממן יועצים משפטיים מיוחדים שיספקו לבעלי הדין במשפטים אזרחיים ופליליים, כל עזרה שתקל עליהם את ניהול תביעתם באופן עצמאי. כדי לצמצם עד למינימום את עינויי הדין הנגרמים כתוצאה מהתמשכות הליכים משפטיים פליליים או אזרחיים, יקבע מנגנון הפיקוח של בתי המשפט את צפי החקירות לשנה מראש כדי שהמערכת תהיה מוכנה לתת תשובה במועד לדרישה מוגברת של צוותי שופטים חוקרים ושופטים מחוזיים. למען הסדר החברתי, יש חובה לקדש את שלטון החוק ולעשות למענו כל הניתן גם אם נזדקק לגיוס צוות אחד על כל 1000 תושבים על אף העלויות הכלכליות, כמו גם גיוס הטובים שבטובים לתפקידי השיפוט. לסיכום הנושא, צוותי החקירה ישמשו גם כהרכבי בית משפט שלום, דבר שיאפשר קיצור ההליכים השיפוטיים תוך גישה בלתי אמצעית אל הנאשמים ובכך לצמצם את הסיכוי לטעויות אולם דבר זה דורש מינוי הטובים ביותר לשיפוט ופיקוח הדוק מאוד על המערכת. הצדק דרכו גם להיראות, אדם שזכה בדין (אזרחי), יזכה לתמיכה מיידית של המערכת המשפטית במימוש תביעתו, ויעשה הכל (לאחר שלחייב תיערך חקירת יכולת) כדי לממש החלטות פיצויים וכד'. חייב אשר סירב לשלם חובו, יסתכן בתביעה פלילית ועלול להיענש בקנס או במאסר. בתי משפט שלום ישמשו גם כבוררים בסכסוכים אישיים בהתאם לרצון באי הדין להתדיין אצלם.

Next