8. הרפורמה החקלאית

כידוע, החקלאות כיום בישראל היא מן המתקדמות, אולם יש עדיין עוד הרבה ללמוד ולהתקדם, גם טכנולוגית וגם לגבי דרכי היישום בחיי המדינה ההולכת כל פי ההלכה. יש צורך ברפורמה והוא צריכה לכלול התאמת החקלאות המודרנית לדרישות ההלכה למשל שמירת דיני שמיטה וכד', וכן צריכה לכלול הרפורמה התווית מדיניות אגררית ומדיניות קרקעות ברורה. מאחר ומדובר על מדינת הגאולה, יהיו החוקים חלים על כל ארץ ישראל ועל כל תושביה- יהודים ונוכרים כאחד.

מבחינה טכנולוגית- ניתן לייצר חקלאות גם בשטחים המצומצמים יחסית שיש או שיהיו לישראל ולספק מזון בכמויות שיספיקו לארצות נוספות. החקלאות תעבור בעתיד הקרוב להנדסה ביו טכנולוגית, "מזון מהונדס". מזון זה אינו רעיל או מסוכן כמובן ויתרונו עמידות טובה יותר למזיקים גם ללא צורך בחומרי הדברה, וכן תפוקה ואיכות טובה יותר. ישראל גם כיום היא מהמובילות בעולם בתחום פיתוח הקרקע, פיתוח מקורות מים ממוחזרים לתעשייה ולחקלאות, טכנולוגית התפלת מים, ניצול אנרגיית השמש ועוד. אני מאמין כי ביכולתנו גם להתקדם לתחום הלא קונבנציונלי כמו כור היתוך גרעיני שאת האנרגיה השיורית שלו ניתן בהחלט לנצל לטיפול מים לתעשייה ולחקלאות, מעבר להפקת החשמל. אני רואה את החקלאות עוברת שינוי רדיקלי מחקלאות מסורתית לחקלאות תעשייתית. החקלאות תיעשה ממש בבתי חרושת באופן מתועש ומחוכם. לאדמה כבר לא יהיה אותו תפקיד מסורתי בחקלאות וניתן יהיה למצוא אלטרנטיבות טובות יותר לאדמה היקרה. הטכנולוגיה החלופית היא החקלאות ההידרופונית. לא עוד גידולים הנתונים לחסדי מזג האוויר ותהפוכותיו. לא עוד גידולים הדורשים כוח אדם עצום עם תפוקה מוגבלת לעובד. בהשקעה התחלתית לא גבוהה במיוחד ניתן לבנות בתי גידול המתאימים כמעט לכל סוגי הירקות בהם יגדלו הירקות במנותק מן הקרקע (דבר שיאפשר גידול גם בשנה שביעית) ובצורה כזאת ניתן יהיה להתקין מצעי גידול במספר קומות, דבר שיאפשר גם טיפול ואיסוף ממוכנים ומהירים ביותר וכן דישון אוטומטי דרך מערכות ההשקיה. אוטומציה לא צריכה להיות השיקול הבלעדי בקביעת סוג הגידול. ישנם גידולים אטרקטיביים לחקלאי הממוכן כמו כותנה ליצוא אולם זה דורש גם מים העולים למדינה יותר ממחיר הכותנה בחו"ל. כאשר המים לחקלאות מסובסדים גם בזבוז המים בחקלאות נעשה חזיון נפוץ. כפי שמוזכר גם בפרק על איכות הסביבה, החקלאות צריכה לשאוף להימנע מחומרי הדברה או לעבור להדברה הביולוגית. בכלל, אני חושב שהחקלאות לא צריכה להיות נשלטת ע"י גורמים פרטיים דווקא, אלא ע"י המדינה אשר יכולה לתכנן לטווח ארוך ולקבוע את התחזית החקלאים ללא צורך בסיכון התעשייה החקלאית. בזכות זה המחירים גם צפויים להיות יציבים יותר ונמוכים מהמחיר המקובל כיום לאחר כל שלבי התיווך. במערכות חקלאיות תעשייתית ומפותחות אין סיבה להעסיק יותר מ 3% מכוח העבודה של המשק. ואם תהיה החקלאות מנוהלת בצורה מדעית, אזי בתחום יעבדו מספר קטן של עובדי כפיים ואילו שאר המועסקים יהיו מהנדסים ומנהלים. המספר הנמוך יותר של עובדי הכפיים הנדרשים בשילוב עם בעלות המדינה על תחומי חקלאות מסוימים, תאפשר שימוש מושכל יותר במתנדבי השירות הלאומי שיעסקו בחקלאות.

המטרות שעלינו להשיג בתחום החקלאות הן: להגדיל את התנובה והפריון, להגדיל את ניצול יחידות הקרקע וניצול המים העומדים לרשותנו, לצמצם את עבודת הכפיים בחקלאות, לפעול לביטול השימוש בחומרי הדברה מסוכנים ולעבור לשיטת הדברה ביולוגית, לפתח טכנולוגית דישון מאוזן יותר לקרקע ובריא לתוצרת החקלאית, לקבוע אילו גידולים הנם מועדפים בתנאי האקלים הישראלים, מחקר ופיתוח ע"י הממשלה בתחום החקלאות כמו שיפור היבול בהנדסה גנטית, פיתוח חקלאות אלטרנטיבית (הידרופונית) ועוד. חלק מהגברת הפריון בתוצר החקלאי אני שואף להפנות למען הרעבים בעולם כתמיכה מאת העם היהודי. מאחר ואני מאמין שאחד מתפקידנו בעולם הוא עזרה בחומר ולא רק ברוח לעמי העולם, יש לתכנן את החקלאות על פי גישה מקסימליסטית ולצורך כך לייעד משאבי מחקר מהארץ ומשאר העולם. ידע שיוכל לשרת את החקלאות בעולם יש לשחרר ואף לתמוך בהדרכה ובכספים.

הקרקע החקלאית הנה אחד המשאבים החשובים ביותר של המדינה וכן לדעתי הבעלות על הקרקעות צריכה להיות בידי המדינה. למדינה מותר להחכיר את הקרקע לתקופות קצובות. כך שבעלות פרטית של יהודים ולא יהודים על אדמה חקלאית תהיה פחות מקובלת. בצורה זאת למדינה תהיה גם יותר שליטה על בלימת הפיכת קרקעות חקלאיות לקרקעות לבניה. תופסק המגמה של בעלי הקרקע לייבש את הגידולים החקלאיים כדי להצדיק את מכירת האדמה לבניה פרטית. ספסרות כזאת תהיה מכל הבחינות עבירה על החוק. לצורך כך יש לקבוע מחדש את סדר העדיפות הלאומי ולהחכיר את קרקעות המדינה על פי קריטריונים צודקים ולאומיים. בעלי קרקעות פרטיות שיופקעו יקבלו פיצוי מתאים שיקבע על פי ערך הקרקע והמחיר ששילמו עבור הקרקע. יש לקחת בחשבון כי קרקעות רבים הועברו ע"י המדינה לחקלאים ללא תשלום ולא תמיד נשארו אלה נאמנים לאדמתם, כך גם ישנם אדמות מדינה רבות שנתפסו ללא דין. גם כלפי אדמות בנויות אשר נתפסו שלא כדין או בנו עליהן שלא כדין היחס יהיה זהה. לא יהיה מעמד משפטי עדיף לבעלי קרקעות ואלו שיסרבו להסכם הפיצויים שיקבע ע"י המדינה- יפסידו. בכל מקרה ההפקעות והפיצויים יקבעו ע"י וועדה מיוחדת של אנשי מקצוע במעמד שופטים וניתן יהיה לערער על החלטות הוועדה בבית משפט מחוזי. את הבניה העירונית ניתן לכוון לאזורים הררים כמו השומרון או הגולן שם איכות החיים טובה יותר והחקלאות נחותה יותר מאשר במישור החוף. במקביל יש לשמור ואף להרחיב את האזורים הירוקים שעוד נותרו באדמות השפלה והחוף. לדעתי יש לשקול אפילו שינוי יעוד של אזורים מיושבים מסוימים ולהפכם לאזורים ירוקים ואו חקלאיים. המדינה תשקיע ישירות במחקר ופיתוח חקלאי כדי שניתן יהיה להקים חוות ענק שיתבססו על טכנולוגיה מתקדמת. חוות אלו ישולבו בתכנית חומש חקלאית ויקבלו תמיכה ממשלתית ע"י מתנדבים ומימון המחקר והפיתוח. למרות שהתכנון הכלכלי של משאבי החקלאות יהיה בדרג של המדינה, יעשה הכל כדי לעודד גם גופים פרטיים גדולים להיכנס ולהשקיע בתחום החקלאי. עליהם יהיה להוכיח יכולת לניהול חוות הענק ולכן עליהם להיות גם בעלי ידע וניסיון בתחום החקלאות. היזמים יקבלו עזרה מהמדינה בידע ובטכנולוגיה חקלאי וכן תובטח להם קבלת מחירי מינימום על התוצרת החקלאית ופיצוי במקרה של נזקי טבע. יחד עם זאת איני שולל גם קיום משקים זעירים אם ישנם המשאבים לכך, או קבלו זיכיון מהמדינה.

חקלאים בעלי קרקע שלא יוכלו או לא ירצו להמשיך בעיבוד הקרקע יפוצו כספית ואו יקבלו אפשרות להצטרף ולהיות חלק מקבוצות גדולות לייזום פרוייקטים בתחום החקלאי. המדינה תתמוך בקבוצות אלו עד שיוכלו לעמוד על הרגליים. בד"כ לקבוצות הגדולות יש יתרון על פני קבוצות קטנות בתחום הורדת ההוצאות. אלו יוכלו להיות יותר יעילים וכלכליים מצד אחד ויותר איכותיים מצד שני. חוות חקלאיות כאלו יהיו מתועשות לגמרי והן יהיו מספיק גדולות שיוכלו לספק את כל צרכי המדינה. באם לא יוכלו יזמים פרטיים לנהל משקי ענק- תעשה זאת המדינה באופן ישיר. איני חושש ממעורבות יתר של המדינה בייצור החקלאי אם הדרג הניהולי יהיה אחראי ולא יזלזל בשליחות הקדושה של פיתוח הארץ. למעורבות המדינה בחקלאות יתרון בכושר עמידותה מול משברי מזג אויר וכן  תוכל להוריד מחירים ולצמצם את פער התיווך העצום הנהוג כיום בתחום זה.  בכך תוכל המדינה להשפיע ישירות על המחירים הסיטונאים של התוצרת המיוצרת על ידה. מחירי מצרכי המזון יקבעו כמובן ע"י השוק אולם הממשלה תוכל להשפיע עליהם באופן עקיף ע"י עידוד הייצור והבטחת תמורה מינימלית עבור כל מוצר חקלאי שיותר בהתאם לקווי המדיניות החקלאית. מחירי התוצרת יהיו ניתנים לפיקוח עקיף של וועדות החקירה: אסור יהיה לנפח מחירים או להרבות בשלבי התיווך. פיתוח אמצעי שיווק ישירים וממוחשבים הישר מן השדה אל רשתות השיווק יאפשר הורדה משמעותית ביותר של פער התיווך, בכל מקרה החוק לא יאפשר מנגנונים מונופוליסטיים בשיווק תוצרת חקלאית כפי שקיים כיום והייצור והשיווק יהיו שקופים בפני הגורמים הבודקים. יזם פרטי שקיבל זיכיון לחווה חקלאית ולא יהיה מעוניין לתאם את הייצור על פי המדיניות החקלאית, יוכל לייצר כרצונו (כפוף לקבלת רשיון) ובכל מחיר שירצה, אולם לא יזכה בביטוח ממשלתי מלא של התוצרת החקלאית.

המדינה תקים מכוני מחקר בתחום החקלאות שיהיו צמודים לחוות החקלאיות בבעלות המדינה. אני מצפה כי במכוני מחקר אלו יפתחו טכניקות חדשות לייצור מזון בכל תחום החל במחקר בנושא פיתוח מצעי קרקע נפרדת המתאימה לשמיטה, עד לנושא כמו פיתוח זנים והנדסה גנטית. חלק מהטרנד האורגני יופנה לכיוון בלימת ההפקרות הקיימת כיום בתחום תוספי המזון וחומרי שימור. תעשיית המזון לא נותנת משקל ראוי לנושא הבריאותי בשעה שהם מכניסים חומרי שימור וצבע למזון. לפעמים ניתן לזהות את החומר כרעיל רק לאחר שנים הרבה של שימוש שאז מתחילים להצטבר נתונים סטטיסטיים. מכון הבדיקה לא רק יבדוק מרכיבים חשודים אלא ינסה לחזות את רעילותם של חומרים בלתי ידועים. כל העבריינים שיתפסו יוענשו בכל חומרת הדין.

כפי שהוזכר קודם, מדיניות הקרקעות תהיה מוכתבת ע"פ החוק. מעבר למדיניות ההפקעות של קרקע פרטית בהתאם לצורכי המדינה- ייבדק לעומק ובדקדקנות כל נושא הבעלות על הקרקעות. כל אדמה פרטית שהמדינה תהיה משוכנעת כי לא נרכש כדין או כי הקרקע נמסרה בתנאים מיוחדים (פרוטקציה), יצטרכו הבעלים או הבעלים הקודמים להשלים את קנייתם (אם יזכו להיתר) או להעביר את הבעלות בחזרה למדינה. נושא ההפקעות יהיה נתון להחלטה של בית משפט במידה ויוגש ערעור על ההפקעה. לגבי קרקעות שהיו בבעלות ערבית, הבעלות על הקרקעות (כולל קרקעות בבניה פרטית) תעבור לידי המדינה בפרוצדורה מהירה אלא אם כן המדינה תחליט להשאיר בידי הבעלים את הקרקע מסיבות שונות (הצהרת נאמנות למדינה) או החליט בית המשפט לבטל את ההפקעה. כל מקרה בו יוכח כי הבעלות הנה כדין ותמורתה שולמה (או שיש רישום אמין בטאבו) תשלם המדינה פיצוי מלא עבור הקרקע לערבים בעלי הקרקע כפי שמשולם ליהודים. האדמה שהמדינה מעבירה לחוכרים חקלאיים תהיה בשכירות שנתית בדומה לעקרון שכירת דירות.

בכל הקרקעות, פרטיות וציבוריות, יש להקפיד על שמירת חוק התכנון והבניה. לצורך כך יוקמו וועדות תכנון אזוריות וארציות שיתנו תשובה מהירה לכל צרכי הציבור תוך ציפייה מראש לדרישות עתידיות, כך שהציבור ידע מה מותר ומה אסור בכל אזור ויקבל תגובות מיידיות על בקשות לאישורי הבניה.

Next